האם אתם סובלים לעיתים קרובות מכאבי בטן, גזים, נפיחות, עצירות או שלשול, כנראה שגם אתם, כמו עד 20 אחוזים מהאוכלוסיה, סובלים מתסמונת המעי הרגיז. תסמונת זו פוגעת באיכות החיים, אך בדרך כלל הטיפול המקובל בה מכוון לדיכוי הסימפטומים, במקום לאיתור הסיבות שגורמות לה.

הנה 5 גורמים אפשריים לתסמונת המעי הרגיז, שייתכן ולא ביררו אצלכם:

1. חוסר איזון של המיקרוביום במעי  

אצל מרבית הסובלים מתסמונת המעי הרגיז מוצאים בבדיקות הצואה חוסר איזון של חיידקי המעי. בנוסף, מוצאים אצלם ירידה בכמות החיידקים הטובים כמו לקטובצילי וביפידובקטריה, ועלייה בחיידקים לא רצויים כמו אי קולי וקלוסטרידיה. נמצא גם ששימוש בפרה-ביוטיקה (מזון לחיידקי המעי) ובפרוביוטיקה הוביל לשיפור במצבם של הסובלים מתסמונת המעי הרגיז, דבר המחזק את העובדה שלחיידקי המעי ישנו תפקיד בתסמונת המעי הרגיז.עוד דרך לתקן את חוסר איזון החיידקים במעי הינה דיאטת פוד מאפ (low-FODMAP diet), שבה נמנעים ממזונות שמכילים פחמימות מסויימות שמהוות מזון לחיידקי המעי. שיטה זו יכולה להביא לאיזון בין החיידקים המועילים למזיקים, ולהקל על הסימפטומים.

2. שגשוג יתר של חיידקי המעי הדק 

זהו מצב שבו יש כמות מוגברת של חיידקים במעי הדק. בהשוואה למעי הגס, במעי הדק יש כמות חיידקים נמוכה בהרבה. כמות מוגברת של חיידקים במעי הדק יכולה להפריע לעיכול ולספיגת החומרים המזינים. יתכן ו-SIBO קיים בעד 80 אחוזים מהסובלים מתסמונת המעי הרגיז, אך האחוזים משתנים בין המחקרים השונים, וההסבר לחוסר האחידות בממצאים הוא האיבחון הלא אחיד של תסמונת המעי הרגיז, וכן חוסר אחידות באיבחון של SIBO. 

3. חדירות יתר של המעי (מעי דליף)

המעי מצופה בשכבה בודדת של תאים שנועדו למנוע מחיידקים ודברים לא רצויים לחדור לזרם הדם. אם המחסום בין התאים הופך לחדיר, חלבונים לא מעוכלים וחומרים רעילים יכולים לחדור דרך מחסום המעי, לעורר תגובה של מערכת החיסון, ולהוביל לתהליך דלקתי. מעי דליף שמלווה בהפעלת המערכת החיסונית נמצא ב-15-20 אחוזים מהסובלים מתסמונת המעי הרגיז. 

יש מספר תכשירים צמחיים שיכולים לעזור בשיקום מחסום המעי (כמו מרשמלו, קמומיל, קוורצטין) אך מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לפני נטילתם. גם תוספת של פרוביוטיקה יכולה לעזור בשיקום מחסום המעי.

4. זיהומים של המעי

זיהומים של המעי הם גורם פחות ידוע לתסמונת המעי הרגיז. מחקרים רבים מצאו קשר בין אירוע בודד של זיהום חיידקי של מערכת העיכול לבין התפתחות בהמשך של תסמונת המעי הרגיז. נמצא גם קשר בין טפילים במעי ובין תסמונת המעי הרגיז, אולם לא הוכח שהם הגורם לתסמונת המעי הרגיז. החיים המודרניים, הכוללים שילוב של הדיאטה המערבית ורמות גבוהות של לחץ תורמים לירידה ביכולת המעי להתמודד עם זיהומים. בנוסף, שימוש בתרופות נוגדות חומצה (כמו אומפרזול) גורם לעלייה בחומציות הקיבה ולכך שחיידקים מזיקים לא יושמדו בקיבה ויוכלו להגיע למעי.

5. רגישות לגלוטן

בעבר לעגו למושג של רגישות לגלוטן שאינה צליאק, אך כיום מכירים בכך שזה אכן קיים. רבים מהסימפטומים של רגישות לגלוטן שאינה צליאק כמו גזים, נפיחות בבטן, כאבי בטן, ושינויים בצואה הם אותם הסימפטומים כמו של תסמונת המעי הרגיז. סימפטומים נוספים שאופייניים לרגישות לגלוטן שאינה צליאק הם ערפול מוחי ועייפות המופיעים לאחר אכילת גלוטן. בסובלים מתסמונת המעי הרגיז רואים גם אי סבילות למזונות נוספים כמו: מוצרי חלב, ביצים, בוטנים, פירות ים, שמרים, וסויה. הדרך הזולה ביותר להחליט האם יש רגישות למזון, היא דיאטת האלימינציה - נמנעים מהמזון החשוד לתקופה מוגדרת מראש ואחר כך מחזירים את המזון החשוד ובודקים האם זה גורם להישנות הסימפטומים.

תסמונת המעי הרגיז היא בעיה נפוצה שפוגעת מאד באיכות החיים של הסובלים ממנה. מרבית התרופות המקובלות המשמשות לטיפול, מדכאות סימפטומים, אינן פותרות את שורש הבעיה, וכרוכות בתופעות לוואי לא נעימות. מציאת הסיבה לתסמונת המעי הרגיז אינה תמיד קלה, אבל כאשר יורדים לעומק , חוקרים את שורש הבעיה, ומטפלים בכך, ניתן להשיג תוצאות ארוכות טווח ושיפור ניכר באיכות החיים.