רוב הפירות המיובשים נדרשים לעבור טיפול מלאכותי הכרוך בשימוש בטמפרטורות גבוהות ובחומרים משמרים כמו גופרית דו-חמצנית כדי לשפר את צבעם, למנוע חמצון וקלקול ולהאריך את חיי המדף שלהם. אך התמר יוצא דופן. הוא טבעי לחלוטין, ולא מכיל סוכר או חומרים משמרים. 

הוכחה נוספת ליתרונות הבריאותיות של התמר, התקבלה לאחרונה במחקר חדש, שסקר את ממצאי הספרות המדעית, ופורסם בכתב העת International Journal of Food Properties, חושף רכיבים רבים ושונים בתמרים, אשר תורמים לשמירה על בריאות מערכת העיכול ולמניעת עצירות.

הנה כל היתרונות של תמרים לטובת מערכת העיכול שלכם:

קוורצטין

פלבנואידים הם רכיבים צמחיים המצויים בירקות, פירות, שורשים, גבעולים ועוד, והם ידועים בתכונותיהם נוגדות החמצון והדלקת. קוורצטין, הוא אחד מהפלבנואידים שנמצאים בפירות כמו תמרים. ממחקרים חדשים מתברר שקוורצטין עשוי לסייע גם במניעת עצירות. קוורצטין גם משפיע על המיקרוביום. הוא מעודד שגשוג של חיידקים ידידותיים במעי, במיוחד ביפידובקטריה ולקטובצילוס, ועיכוב של חיידקים מזיקים. מה שמסייע בסופו של דבר בשיפור תנועתיות המעי. קוורצטין תורם גם לשמירה על בריאות רירית המעי. 

פנולים

הרכב הפיטוכימיקלים בתמרים כולל סוגים שונים של פנולים, להם השפעות מיטיבות על תפקוד מערכת העיכול. בנוסף, תכונותיה נוגדות החמצון מעודדות את תנועתיות המעי, מגדילה את זמן המעבר במערכת העיכול ותורמת להגברת הפריסטלטיקה.

חומצה גאלית

מעודדת את שגשוג החיידקים הידידותיים, ועיכוב החיידקים המזיקים. מה שבסופו של דבר מעודד את המעבר במערכת העיכול. חומצה זו מסייעת גם בשמירה על שלמות המעי, ומונעת התיישבות של חיידקים טפילים.

סיבים תזונתיים

סיבים תזונתיים הם מרכיבים צמחיים, שאינם מתפרקים על ידי האנזימים המופרשים במערכת העיכול העליונה של האדם, ולכן אינם מתעכלים שם. מנת הסיבים התזונתיים היומית המומלצת עומדת על כ-25 גרם ומעלה, ברוב קבוצות הגיל. צריכה מועטה של סיבים קשורה לסיכון מוגבר לעצירות. תמרים הם מקור מצוין לסיבים תזונתיים, ומכילים כ-7-5 גרם סיבים תזונתיים ל-100 גרם.  

מגנזיום

מינרל המשמש כרכיב חיוני לפעילותם של יותר מ-600 אנזימים. המנה היומית המומלצת, הממוצעת, של מגנזיום במבוגרים עומדת על כ-370 מ"ג. תכולת המגנזיום בתמרים עומדת על לפחות 50 מ"ג/100 גרם, כך יכול לתרום התמר כמעט 15% מסך המגנזיום. מגנזיום יכול ליצור במעי מלחי סולפט או ציטראט, מה שמגביר את אצירת המים במעי, בעיקר בשל האפקט האוסמוטי שלו. הדבר משפיע על תנועתיות מערכת העיכול. מגנזיום גם מעודד פריסטלטיקה, מסדיר את תנועות המעיים ומקל על עצירות.