ה"ניו יורק פוסט" פירט את שביל העקבות הפיננסיים של ג'ורג' סורוס והגיע למסקנה כי הוא מקיים רשת עולמית של ארגונים שמטרתם לדכא ולהכפיש קולות שמרניים ברשת.
(גיאורג הוכמוט/APA/AFP / גטי אימג'ס)
על פי הדיווח של ה'פוסט' במכתב פתוח החתום על ידי 11 ארגוני שמאל אחרים, 'ועידת המנהיגות לזכויות האזרח והאדם' במימון סורוס קראה למנכ"לים של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב לנקוט פעולה "מיידית" להפרכת מה שכונה על ידם "דיסאינפורמציה אודות הצבעה" כדי "לסייע במניעת התערערות" הדמוקרטיה.
החותמים קיבלו מסורוס 30.3 מיליון דולר בתקופה של ארבע שנים בלבד.
כפי שחשף הפרסום ההונגרי Remix, מתוך 11 ארגוני בדיקת העובדות שאושרו על ידי פייסבוק עבור מרכז ומזרח אירופה, שמונה מומנו על ידי סורוס.
כמו במקרה של ארה"ב, קבוצות בדיקת העובדות הללו הן במידה רבה ביקורתיות כלפי הימין הפוליטי.
מארק צוקרברג מוקף שומרים (צ'יפ סומודווילה/Getty)
פרויקט אחד, העונה לשם 'מכון פוינטר' באופן ספציפי, המתפקד כרשת הבינלאומית לבדיקת עובדות (IFCN), הושק בשנת 2015 כאשר המימון הראשוני שלו הגיע מהקרן הלאומית לדמוקרטיה (בגיבוי מחלקת המדינה של ארה"ב), אך מתברר כי הוא גם קיבל כספים מרשת אומידיאר, גוגל, פייסבוק, קרן ביל ומלינדה גייטס וקרנות החברה הפתוחה של ג'ורג' סורוס.
המשקיע והפילנתרופ האמריקאי יליד הונגריה, ג'ורג' סורוס, מחייך לאחר שנשא נאום בשולי המפגש השנתי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) בדאבוס ב-24 במאי 2022. (פבריס קופריני / AFP באמצעות גטי אימג'ס)
"בדיקת עובדות" היא מרכיב חשוב בצנזורה מקוונת המעניקה לחברות המדיה החברתית תירוץ נייטרלי מבחינה פוליטית לצנזר דעות שמרניות.
פייסבוק ידועה לשמצה בשימוש בבודקי עובדות כדי להתחמק מאחריות לצנזורה, למרות שהחלטתה הידועה לשמצה לדכא את סיפור המחשב הנייד של האנטר ביידן התרחשה לפני שבודקי עובדות של צד שלישי שקלו זאת.
בבית המשפט, פייסבוק הודתה כי בדיקות עובדות, למרות היומרה שלהן לחוסר משוא פנים ואובייקטיביות, הן רק דעות.
