אנשים אשר חלו בקורונה נמצאים בסיכון גבוה יותר לשורה של פגיעות מוחיות במהלך השנה שלאחר מכן, זאת בהשוואה לאנשים מעולם לא נדבקו בנגיף.

(צילום: Shutterstock)

המחקר האמריקאי שנמשך שנה, ופורסם ב-Nature Medicine, העריך את בריאות המוח על פני 44 הפרעות שונות, בקרב מיליוני אמריקאים יוצאי צבא.

מהממצאים עולה שהפרעות מוחיות והפרעות נוירולוגיות אחרות התרחשו בקרב אלה שנדבקו בנגיף ב-7 אחוזים יותר בהשוואה לקבוצת יוצאי צבא שמעולם לא חלתה. האחוז הזה מתורגם לכ-6.6 מיליון איש שסבלו מליקויים מוחיים אשר קשורים לזיהום מקורונה.

"התוצאות מראות את ההשפעות ההרסניות ארוכות הטווח של הקורונה", אמר אחד המחברים, ד"ר זיאד אל-עלי, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון.

הד"ר ועמיתיו באוניברסיטה ובמערכת הבריאות לחיילים משוחררים בסנט לואיס, חקרו רשומות רפואיות של 154,000 יוצאי צבא שחלו בנגיף, מה-1 במרץ 2020 עד 15 בינואר 2021. הם השוו את הנתונים עם רישומים של 5.6 מיליון בני אדם שלא חלו בקורונה במהלך אותה מסגרת זמן, ומסמכים מלפני התפשטות הנגיף בארה"ב של 5.8 מיליון איש.

הבעיה הנוירולוגית השכיחה ביותר הייתה ליקוי בזיכרון, המכונה בדרך כלל ערפל מוחי. על פי המחקר, אנשים אשר נדבקו בקורונה היו בסיכון גבוה ב-77% לפתח בעיות זיכרון.

נוסף לכך, אנשים אשר חלו בנגיף היו בסיכון גבוה ב-50 אחוזים ללקות בשבץ איסכמי, אשר נגרם על ידי קרישי דם, זאת השוואה לקבוצה שמעולם לא נדבקה.

אלה שנדבקו בוירוס היו בסבירות גבוהה ב-80 אחוזים לקבל התקפים, בסיכון של 43 אחוזים יותר לסבול מבעיות נפשיות כמו חרדה או דיכאון, כמו גם סבירות גבוהה יותר ב-35 אחוזים לסבול מכאבי ראש, ו-42 אחוזים יותר לסבול מהפרעות תנועה, כמו רעד, בהשוואה לאנשים אשר מעולם לא נדבקו.

החוקרים אמרו כי הממשלות ומערכות הבריאות השונות חייבות לתכנן כיצד להתנהל בחיים שלאחר הקורונה. "בהתחשב בקנה המידה העצום של המגפה, עמידה באתגרים אלו דורשת אסטרטגיות תגובה דחופות ומתואמות - אך עד כה הן נעדרות, מבחינה גלובלית, לאומית ואזורית".