״תא מספר 6״ מציג בפנינו שני זרים שהם הפכים מוחלטים, הנפגשים בתא קטן ברכבת, וחולקים יחד נסיעה ארוכה. האישה היא סטודנטית פינית הלומדת במוסקבה, ואילו הגבר הוא רוסי שיכור וסקסיסט. היעד? מורמנסק, הנמצאת בצפון מערב רוסיה, לא רחוק מהקוטב הצפוני. 

די מהר אנו מגלים כי הגיבורה נוסעת לעיר המרוחקת על מנת לאתר ולחקור ציורי סלע עתיקים, ואילו הוא נוסע במטרה למצוא עבודה במכרה פחם. הלוקיישן המיוחד הזה, מצליח להעניק חווית צפייה מיוחדת במינה, אינטימית וסוחפת, כזו המהווה דימוי למערכת היחסים של השניים.

כידוע, הקולנוע אוהב רכבות, דוגמא די טובה לכך ניתן לראות בסרטו המדובר של היצ'קוק, ״זרים ברכבת״ (1951), שהציג מערכת יחסים רומנטית בין שני זרים ברכבת. וכמובן, גם בסרטו של צ'ארלי קאופמן, ״שמש נצחית בראש צלול״, בו שני הגיבורים מכירים אף הם ברכבת. היא בדרך לשום מקום, הוא החליט להבריז מהעבודה.

העלילה נוגעת ברגעים קטנים ודרמטים, קומים ומשעשעים, ולא חוששת לצחוק על עצמה ועל הגיבורים שלה. בין לבין מתרחשות גם עצירות קטנות במסע, שמעניקות מין מרווח נשימה קטן. הפוגה הכרחית. ״תא מספר 6״ לא כולל בתוכו איזה שיא משמעותי, בסך הכל שני אנשים, ביניהם נרקמים יחסים משונים אך קרובים. 

כך יוצר הסרט למעשה רק מעניק לו הצצה, כמו מסתכל על ההתרחשות מבלי להתערב בה או להטעין אותה באלמנטים מלודרמטיים מיותרים. התוצא היא סרט עדין, נוגע ללב, ואולי יותר מכל, מעורר הזדהות אמיתית ועמוקה. את כל זה עוטף שלג וטבע פראי, צילום מהפנט ובימוי נהדר. רוצו לראות.