כאשר יצאה לראשונה, לפני מספר שנים, נדמה כי אפילו יוצריה של ״סיפורה של שפחה״ לא יכלו לדמיין כמה היא תצליח, תשפיע, ותגיע למאות אלפי צופים וצופות ברחבי העולם. למעשה, נראה כי דווקא היום, הפכה הסדרה לרלוונטית מתמיד, לאור מצבן של נשים ברחבי העולם, ובעיקר, לאור החוקים נגד הפלות ברחבי ארצות הברית.
לפי שני הפרקים הראשונים, נראה כי העונה החדשה, החמישית במספרה, אכזרית במיוחד, ומזכירה לכולנו כי המציאות העגומה רחוקה מלהגיע לסיום. העונה נפתחת היכן שנעצרה העונה הקודמת, כאשר ג׳ון שוטפת עצמה בביתה, כשהיא מלאה בדם של אדונה לשעבר.
כך הפרק הראשון עוסק למעשה בעיקר בסגירת פינות, וכמובן מציג מהו מצבה הנפשי של ג׳ון ושאר הדמויות. די מהר אנו מבינים כי ג'ון לא מצליחה להתאקלם במקום הבטוח שמצאה בקנדה ואף מהרהרת במחשבות לחזור למסע נקם בגלעד.
אם לרגע חשבתם כי ג'ון באה על סיפוקה, לא כך הדבר. נראה כי היא פשוט לא מצליחה לשחרר את העבר שלה, והיא מקפידה להעביר את זה הלאה, לכל מי שהיא פוגשת. בין לבין, אנו חוזרים למורכבות במערכת היחסים בין ג׳ון לבין סרינה, וכך הדינמיקה בין השתיים הופכת להיות אחת מנקודות החוזקה של העונה כולה.
נראה כי העונה החמישית לא נופלת מאף עונה קודמת, ולמעשה אף עולה עליהן במונים של אסתטיקה, דרמה, וחוכמה. וכמו תמיד, הניגוד החד בין המציאות המכוערת לפריימים נקיים, נופים יפים ותלבושות אלגנטיות הם מאז ומתמיד אחד הדברים בהן הסדרה מתאפיינת, ומה שהופך אותה למה שהיא.
