החדש על דיוויד בואי מספק הצצה נדירה, סוערת ומסעירה, אל תוך מוחו של הזמר האהוב. בשונה מסרטים ביוגרפיים אחרים, כאן לא תמצאו פרטים יבשים, רצף כרונולוגי וכדומה. יותר דמויות מעניינות, רגעים דרמטיים ומעוררי הזדהות, והרבה אינטימיות וחלומות גדולים. הסרט מצליח לגרום לקהל הצופים להכיר את בואי טוב יותר, מקרוב יותר, ולשקף דמות שהייתה גם בודדה ושבורה.
היצירה מגיעה קצת מעל שבע שנים לאחר שדיוויד הלך לעולמו, וזהו הסרט הראשון על מפעל חייו. הסרט לא חושש ללעוג לעצמו ובכך הוא מציג את דמותו הצבעונית והמיוחדת במינה של בואי. אך הוא לא עוצר בהומור, כך בערך באמצע הסרט, הזמר מספר על אחיו הבכור, שהוא קינא בו לאורך כל חייו הבוגרים.
וכמובן, שגם מערכת היחסים של בואי עם אימאן תופסת מקום לא מבוטל לאורך היצירה, ונראה כי הביאה הרבה אושר ונחת לחייו של הזמר האהוב. לסיכום, ניתן בהחלט לומר כי הסרט החדש על בואי הוא יצירת מופת בפני עצמה, אך אולי חשוב מזה, הוא מצליח לבלוט על פני שאר סרטי הביוגרפיה שפקדו את המסך הגדול בשנים האחרונות, וזו בשורה בפני עצמה.
