שר החוץ של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, אמר ביום שבת לשר החוץ של סין וואנג יי, כי "העולם צופה" כיצד המדינה שלו ומדינות אחרות מגיבות לפלישה הרוסית.
הנשיאים פוטין ושי (צילום: רויטרס)
השיחה בין השניים נערכה כדי לדון במה שמחלקת המדינה האמריקנית מכנה "המלחמה המתוכננת, הבלתי מעוררת והבלתי מוצדקת של מוסקבה נגד אוקראינה".
דובר מחלקת המדינה נד פרייס, אמר בהצהרה כי "המזכיר ציין כי העולם צופה ורואה אילו מדינות עומדות על העקרונות הבסיסיים של חופש, הגדרה עצמית וריבונות". בלינקן "הדגיש כי העולם פועל ביחד כדי לגנות ולהגיב לתוקפנות הרוסית, ומבטיח שמוסקבה תשלם מחיר גבוה".
פקיד הגנה בכיר מתח ביום חמישי ביקורת על שתיקתה של הרפובליקה הסינית אל מול המלחמה באוקראינה.
למרות הטענות החוזרות ונשנות של בייג'ינג כי היא מכבדת את זכותה של אוקראינה לריבונות, הממשלה הסינית סירבה להטיל על רוסיה סנקציות או לגנות את הפלישה.
כמו כן, ביום רביעי נערכה בעצרת הכללית של האו"ם הצבעה על גינוי הפלישה של רוסיה לאוקראינה – שם סין נמנעה מלהצביע. 141 מדינות הצביעו בעד הגינוי, כולל ארה"ב וישראל, והן דרשו מוולדימיר פוטין להסיג את חייליו באופן "מיידי, לחלוטין וללא תנאים". ההחלטה מבכה "על התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה", ומגנה את ההחלטה של פוטין להעמיד את כוחותיו הגרעיניים בכוננות.
מתוך 181 המדינות שנכחו בדיון באו"ם, רק חמש מדינות התנגדו להחלטה הזו – רוסיה עצמה, בלארוס, אריתריאה, קוריאה הצפונית וסוריה. 35 מדינות, בהן סין, הודו, איראן ועיראק, נמנעו מההצבעה.
בעוד שהחלטות עצרת האו"ם אינן מחייבות, יש להן משקל פוליטי רב – כאשר ההצבעה מייצגת, למעשה, ניצחון סמלי לאוקראינה ומגבירה את הבידוד הבינלאומי של מוסקבה.
שליח האו"ם של אוקראינה, סרגיי קיסליציה, כינה את ההחלטה "אחת מאבני הדרך לבניית חומה כדי לעצור" את המתקפה הרוסית. "הם באו לשלול מאוקראינה את הזכות להתקיים. כבר ברור שהמטרה של רוסיה היא לא כיבוש בלבד – זה רצח עם".