בשל חשש שהפלישה הרוסית לאוקראינה תחריף את המצב באירופה, הגרמנים חושבים להחיות מחדש את גיוס החובה שהמדינה ביטלה לפני כ-11 שנים, זאת במקביל לפרסום תקציב ביטחון חסזר-תקדים על סך כ-100 מיליארד דולרים לשנתיים הקרובות ודיווח של הפייננשל טיימס כי גרמניה מתכוונת להגדיל את כמות חייליה.
גיוס החובה הוכנס בגרמניה עוד בשנת 1956, כאשר כל הגברים מעל גיל 18 שירתו לפחות שנה אחת בצבא (אם כי הם יכלו לתבוע פטור מסיבות מוסריות). אבל מאז בוטל כדי לחסוך כסף. אך בימים האחרונים, פוליטיקאים גרמנים קראו להחיות צורה כלשהי של שירות צבאי חובה לאוכלוסייה, כך לפי France24.
וולפגנג הלמיץ', פוליטיקאי מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הקנצלר אולף שולץ (SPD), קרא לקיים דיון "דחוף" בנושא בראיון שהעניק לעיתון Rheinische Post ביום שלישי.
שירות צבאי חובה יעזור "לקדם את הרוח הציבורית", אמר, וקרא גם להפוך את הקריירה בבונדסוור (הצבא הגרמני) לאטרקטיבית יותר לצעירים.
נשיא איגוד חיילי המילואים בגרמניה גם קרא לממשלה להחזיר "מסגרת כללית" לשירות צבאי לגברים ולנשים כאחד.
במסגרת של "שנה שבה צעירים בגילאים שסיימו את השכלתם עושים משהו למען המדינה והקהילה", אמר לעיתון Rheinische Post.
גם חברי ה-CDU, מפלגתה של אנגלה מרקל שנמצאת כעת באופוזיציה לאחר 16 שנים בשלטון, הביעו תמיכה בהחזרת גיוס החובה.
חברים ממדינת סקסוניה התחתונה הרחיקו לכת ופרסמו נייר הקורא להחזרת השירות הצבאי כ"אות מכריע להבטחת הרתעה צבאית יעילה", לפי העיתון Die Welt. חבר הפרלמנט של ה-CDU, קרסטן לינמן, אמר ליומון "בילד" כי הוא בעד "שירות חובה לצעירים ולצעירות לאחר סיום לימודיהם" שיכול להיות גם צורה של שנת שירות במגזר הסוציאלי או בשירותי החירום. "זה יחזק את חוסנה של החברה שלנו למשברים" ויקדם מיומנויות הנחוצות ב"זמנים קשים מתמשכים אלה", אמר.
ההתנגדות לרעיון חריפה ביותר בקרב הסוציאל-דמוקרטים בגרמניה. אווה הוגל לדוגמה, כינתה את הדיון "דיון תיאורטי שלא עוזר במצב הנוכחי".
בינתיים פלוריאן האן מה-CSU, מפלגת האחות הבווארית של ה-CDU, אמר שגרמניה זקוקה ל"טכנולוגיה ומערכות נשק", ולא רק למספר חיילים מוגדל.
מאז תום המלחמה הקרה, גרמניה הפחיתה בהתמדה את גודל הצבא שלה מחצי מיליון לכ-200 אלף.
עתה עם תכנית להזרים 100 מיליארד דולרים לסקטור הביטחון הגרמני, וביחד עם דיבורים על שירות חובה והגדלת כמות החיילים, נראה כי גרמניה חוזרת למשחק הצבאי.