למרות הפופולריות של סרטי מארוול (MARVEL) בקרב צרכנים סינים, הצנזורה בסין חסמה את כל ארבעת סרטי מארוול של דיסני שיצאו בשנה שעברה להצגה בשוק הסיני. מדובר היה ביריית הפתיחה במלחמה אסטרטגית של הממשל הסיני נגד הוליווד.

הסרטים הללו לא הכילו שום דבר שכמובן יכעיס את הצנזורה של סין (לא נכללו התייחסויות לטייוואן כמדינה עצמאית באף אחד מארבעת הסרטים), אבל כפי ש'אקסיוס' מציין, הם נאסרו בגלל מה שהם לא כללו: תמיכה במטרות הפוליטיות ארוכות הטווח של המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) שאמורות להפוך לחלק נכבד במאמץ הסיני החדש לפרק את הוליווד ממעמדה ההגמוני. לפי אקיוס, הנהגת המק"ס והנשיא שי הציבו יעד שאפתני להפוך את סין ל"מעצמת קולנוע חזקה" עד 2035.

השאלה היא - איך סין תשיג את המטרה הזו אם הסרטים ההוליוודיים שולטים גם בחצר האחורית של הממשל?. לכן ברור שסרטי הוליווד מהווים איום רציני להגשמת מטרה זו - ויש לנטרלם.

בשל כך, הצנזורה של סין קיבלה את "הדחף" להעלות התנגדויות לגבי הסממנים ה"פוליטיים" הבלתי מקובלים של סרטי מארוול - למרות העובדה שהסרטים התרחשו ביקום-פנטזיה עם השפעה מועטה על המציאות האנושית.

אכן, הפעלת הצנזורה נגד הוליווד בהוראת המק"ס אינה מבשרת טובות להוליווד, שהתייחסה זה מכבר לסין כאל שוק צמיחה קריטי לפעילותה. "זו התרחקות אמיתית מתעשיית הבידור העולמית", אמרה רבקה דייוויס, ראש הלשכה הסינית של 'Variety'. ואכן, מבין הסרטים הזרים שכן הופיעו בבתי הקולנוע הסיניים בשנה שעברה, רק 28% יצאו לאקרנים ב-2021; רובם היו סרטים ישנים יותר שכן בדרך כלל, הרגולטורים בסין מאפשרים להקרין במדינה רק כ-34 סרטים זרים מדי שנה.

הסרט הרווחי ביותר בקופות בשנת 2021 היה סרט עלילתי מקומי בשם "הקרב על אגם צ'אנג'ין", סרט שתואר על ידי גופים אמריקאים כסרט מלחמה תעמולתי המפאר את הקרב של הצבא הסיני הקומוניסטי כנגד כוחות אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה. כעת, התועמלנים של בייג'ינג פונים לקולנוע כדי לכתוב מחדש את הנרטיב של המגיפה גם: על פי אקסיוס, סרט אחד שנקרא "חיבוק שוב" משתמש בכוכבי הקולנוע הפופולריים ביותר בסין כדי להגביר את הנרטיב המועדף של בייג'ינג ביחס לנגיף, כמאבק מחמם-לב של אנשים סינים פשוטים כנגד נגיף (תוך כדי כמובן מחיקת הכישלונות הממשלתיים להכיל את ההתפרצות לפני שהיא תתפשט ברחבי העולם).

הסרט שלט בקופות השנה החדשה.

הוליווד עומדת כעת בפני משימה קשה: איך הם יכולים ליצור סרטים שבייג'ינג תאפשר לראות?

אפילו יותר קשה: איך הם יכולים להשיג זאת מבלי להכעיס את המחוקקים והצרכנים האמריקאים על ידי הצגת ארה"ב באור שלילי.