לשעבר ראש אגף המודיעין הישראלי אישר כי המדינה הייתה מעורבת בתקיפה האווירית האמריקנית שהרגה את הגנרל האיראני קאסם סולימאני בינואר 2020. מדובר בהכרה הפומבית הראשונה בתפקידה של ישראל במבצע החיסול.

מפקד כוח קודס שחוסל, קאסם סולימאני (צילום: איי.פי)

סולימאני, כזכור, עמד בראש כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, כוחות צבאיים מחוץ לגבולותיה של הרפובליקה האסלאמית. בינואר 2020, סולימאני נהרג בתקיפת מזל"ט אמריקני בנמל התעופה בבגדאד, עיראק.

שבוע לאחר התקיפה, חדשות אן.בי.סי דיווחו כי המודיעים הישראלי עזר לאשר את פרטי הטיסה של סולימאני מדמשק לבגדאד, ומוקדם יותר השנה 'יאהו ניוז' דיווח כי לישראל "הייתה גישה למספרים של סולימאני", וצה"ל נתן את המודיעין הזה לארצות הברית. את כל הדיווחים הללו, ישראל נהגה להכחיש.

אלא כעת, האלוף בדימוס תמיר הימן, שעמד בראש אגף המודיעין הצבאי וסיים את תפקידו בחודש אוקטובר האחרון, היה לבכיר הישראלי הראשון שאישר את מעורבותה של ישראל בתקיפה.

בראיון פרישה שהעניק, הימן פתח את דבריו בנושא התקיפה האווירית האמריקנית שחיסלה את מפקד כוח קודס. "ההתנקשות בסולימאני הייתה הישג, שכן האויב העיקרי שלנו, בעיניי, הם האיראנים", אמר הימן. לדבריו, "שני חיסולים משמעותיים וחשובים היו במהלך כהונתי כראש המודיעין של הצבא".

המכונית בה נסע סולימאני (צילום: אי.פי.איי)

"הראשון, כפי שכבר הזכרתי, היה זה קאסם סולימאני. נדיר לאתר מישהו כל כך בכיר, שהוא אדריכל הכוח הלוחם, האסטרטג והמפעיל – זה נדיר", אמר הימן, שכינה את מפקד כוח קודס כ"המנוע של ההתבצרות האיראנית" בסוריה.

ישראל ביצעה מאות תקיפות אוויריות בסוריה בעשור האחרון, אך היא ממעיטה בלהגיב עליהן בפומבי. לטענת צה"ל, התקיפות מתמקדות בבסיסים של משלוחי כוחות ומשלוחי נשק איראני. בראיון, הימן אמר כי התקיפות הישראליות הצליחו "למנוע את הניסיון של איראן להתבסס בסוריה".

הראיון עם הימן התפרסם בעוד מעצמות העולם חזרו לשולחן המשא ומתן עם איראן, במטרה להשיג הסכם חדש שיבלום את פיתוח תוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית. העסקה הקודמת, שנחתה בשנת 2015, התפרקה כאשר ארצות הברית, תחת ממשל טראמפ, החליטה לפרוש ממנה באופן חד צדדי בשנת 2018, והטילה מחדש סנקציות כלכליות נוקשות ששיתקו את איראן.

ביום רביעי, היועץ לביטחון לאומי האמריקני, ג'ייק סאליבן, אמור להיפגש בירושלים עם ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט כדי לדון ב"מדוון נושאים בעלי חשיבות אסטרטגית ליחסים הדו-צדדים בין ארה"ב לישראל, כולל האיום הנשקף מצד איראן".