סרטה החדש של הבמאית סופי דראספ שואב השראה מהמיתוס היווני הלקוח מתוך המחזה ״אנטיגונה״ בו צעירה מורדת בחוק למען ערך המשפחה. העלילה המודרנית מתרחשת בקוויבק אשר בקנדה ועוקבת אחר פליטה יתומה מאלג'יר אשר נתקלת בגזענות ואלימות משטרתית.

מדובר על דרמה ריאליסטית עד כאב, מבוימת בחוכמה רבה ועטופה בטרגיות נוגעת ללב. הוריה של הגיבורה נרצחו במולדתם והיא מתגוררת עם סבתה, אחותה, ושני אחיה. יום אחד אחיה נהרג בעת פשיטה של המשטרה, ואילו אחיה השני נעצר בעקבות תקיפת שוטר, מה שמוביל אותו לתהליך גירוש חזרה לארץ מולדתו.

אז למעשה הגיבורה מחליטה לעשות הכל על מנת להבריח אותו מהכלא ולאפשר לו להישאר בחייו. הנאמנות הבלתי מתפשרת שלה לערך המשפחה מעורר הזדהות ורגשות עזים, בעיקר לאור העובדה כי משפחתה שלה הולכת ומתפוררת באותו הזמן בדיוק.

נראה כי נושא האלימות המשטרתית כלפי אוכלוסוית מיעוט מעסיק לא מעט יצירות וסרטים בשנים האחרונות, אך ניתן לומר, ללא כל ספק, כי ״בשם האח״ מצליח לעשות זאת בצורה מעוררת התפעלות, מטלטלת, סוחפת. דראספ לא רק ביימה את הסרט, אלא גם צילמה אותו וכתבה את התסריט וניתן לראות את ההשראה הגדולה שלה מהמחזה המדובר.

לסיכום, מדובר על סרט קצבי, מסעיר, אשר לא מבקש לעשות לצופים חיים קלים, אלא אולי להפך. בין אם הז׳אנר הזה חביב עליכם ובין אם לא, עשו לעצמכם טובה, ותצפו בו כבר בסוף השבוע הקרוב. הנאה רבה מובטחת.