אימה אלגנטית: ״אתמול בלילה בסוהו״

עם רפרטואר מרשים בהחלט (שוטרים לוהטים, סוף העולם, וכמובן בייבי דרייבר), נראה כי אדגר רייט ממשיך לטפס בסולן ולהזכיר לכולנו מה הוא עושה הכי טוב. סרטו החדש, ״אתמול בלילה בסוהו״ עוקב אחר בחורה צעירה בשם אלואיז, אשר מתגוררת עם סבתה, לאחר שאמה נפטרה.

אלואיז חולמת על שנות השישים בלונדון, מה שמוביל אותה להגיע לעיר וללמוד עיצוב אופנה. אך די מהר היא מגלה שפנטזיה לחוד ומציאות לחוד. לונדון רחוקה שנות אור מאיך שהיא דמיינה אותה, במעונות הסטודנטים, השותפה שלה לחדר נוראית, והן לא מצליחות להסתדר.

מה שלמעשה מוביל אותה בסופו של דבר לעזוב את המעונות, ולהשכיר חדר אצל אישה מבוגרת ונרגזת. היתרון היחיד בביתה החדש הוא שהוא נראה כאילו הוא קפא בזמן. שם אלואיז מרגישה כאילו היא חזרה, כפי שהיא תמיד מפנטזת, לשנות השישים. 

ואז, הפאנצ׳ מגיע. אלואיז מגלה שבאמצעות ביתה החדש, היא באמת יכולה לעבור ללונדון של שנות השישים. עד כאן ספוילרים. ״אתמול בלילה בסוהו״, הופך להיות מנקודה זו והילך סרט אימה לכל דבר ועניין, אך כזה שעטוף בכמויות נאות של אלגנטיות וחוכמה, וגם קצת קומיות על הדרך.

מי שעוקב מעט אחר סרטיו של רייט יודע כי השילוב של אימה וקומדיה אהוב עליו במיוחד, ונראה שזה די עובד לו. גם הפעם. מטרתו של רייט היא לא רק להבהיל או להפחיד את הצופה, אלא לגעת בו. לרגש אותו. להזיז אותו. הבימוי, העריכה והצילום (עליו אחראי הצלם הקוריאני ג'אנג הו צ׳אנג) הופכים את הסרט, מתחילתו ועוד סופו, לפיסה קולנועית מרשימה במיוחד, לחוויה אסתטית שעומדת בפני עצמה.

לסיכום, מדובר, ללא כל ספק, על פסגת היצירה של רייט, שהפך להיות, בלי לשים לב, אחד היוצרים המוערכים והחשובים בשנים האחרונות בתעשיית הקולנוע. גם אם אתם לא מתחברים בדרך כלל לז'אנר הזה, ״אתמול בלילה בסוהו״ הוא הזדמנות לצאת מהקופסא, ובעיקר, להכיר את עולמו המופלא והעשיר של יוצר קולנוע יחיד במינו.