גאון מוזיקלי: חמישים שנה למותו של הגיטריסט דווין אולמן

דוויין אולמן נולד בנובמבר 1946, בנאשוויל טנסי. אביו היה קצין בצבא האמריקאי ונרצח בנסיבות שלא ידועות עד היום, מה שהוביל את אימו לשלוח אותו לפנימייה יחד עם אחיו. בשנת 1957 עברה המשפחה לפלורידה, שם החל אולמן לפתח עניין במוסיקה ונגינה.

די מהר פיתח אובססיה של ממש, ועזב את התיכון על מנת להתמקד בתשוקה החדשה שלו. הלהקה אף היא התחילה לצבור תאוצה, עד שהתפרקו באופן סופי בשנת 1965. מאותה נקודה, דוויין התקשה להמציא את עצמו מחדש, אז גם הגיעה ההתמכרות הידועה לסמים. 

כשהיה רגע לפני יום הולדתו ה-25, מצא את מותו דוויין בתאונת אופנוע טרגית, ולמרות שהלך לעולמו בגיל כה צעיר, הצליח אולמן להפוך להיות אגדה עוד בחייו הקצרים. אולמן היה לא רק אחד הגיטריסטים הטובים והמבטיחים של התקופה, אלא גם מוזיקאי מוכשר, יוצר חכם ושונה בנוף המקומי, ובכלל, אדם די מרתק וסוחף, מלא כריזמה ומיסתורין. להקתו, ״האחים אולמן״, ניסתה ולהמשיך לתפקד על אף האובדן הקשה, ולמעשה, די הצליחה. 

את הפריצה הגדולה שלו עשה דווין כאשר ניגן באלבום של הזמר סול ווילסון. כישרונו בא לידי ביטוי באופן כה מובהק ומעורר השראה, שיום אחד פנה אליו לא אחר מאשר אריק קלפטון. בזמנו, סיפר קלפטון כי ברגע ששמה את דווין מיד רץ להתקשר בשביל לברר מי האדם מאחורי הגיטרה.

אמנם כבר חמישה עשורים עברו מאז הלך לעולמו, אך אין ספק כי דווין הצליח להשאיר מאחור היסטוריה מעוררת השראה, מדהימה, ובעיקר טרגית, כזו שתלך איתנו לפחות עוד חמישים שנה קדימה, בטח אם אתם חובבי הז'אנר.