הצצה נדירה לחיי עוני של אם חד הורית: "עוזרת בית"

המיני סדרה החדשה של נטפליקס "עוזרת בית" היא הרבה מעבר לסיפור מלחמה של אישה צעירה אשר מנסה לגבור על מציאות החיים. מדובר במישהי שנראית "נורמלית" לגמרי, כלומר, אם תחלפו על פניה ברחוב, כנראה שלא תגלו שהיא מנקה בתים למחייתה ומגדלת את בתה היחידה לבד.

זו אולי נקודת החוזקה של הסדרה, אשר מצליחה לעורר הזדהות חזקה במיוחד בקרב הצופה. הגיבורה, אלכס, היא לא רק אישה צעירה שנלחמת על חייה, היא גם חכמה, אינטליגנטית, ושאפתנית. כאמור, אלכס מחליטה יום אחד לעזוב את בן זוגה המתעלל, ולקחת את בתה מאדי, בת השלוש, ולברוח. 

היא לא בדיוק יודעת לאן, ומה יהיה, אבל היא כן יודעת שהיא רוצה להעניק לבתה חיים טובים יותר. המסע של אלכס הוא מתיש, קשה, מפרך, ולעיתים אפילו משפיל ומסתכל. היא נקלעת ללא מעט קונפליקטים עם אנשי בדרך, הבוסית שלה (מנהלת חברת ניקיון בתים), בעלי מקלטים, פקידות בביטוח לאומי, ועוד.

יממה בלבד לאחר שהיא בורחת מהבית, היא מוצאת את עבודתה בתור מנקה בתים, שם היא, וגם אנחנו, נחשפים לפערי מעמדות אכזריים, בלתי ניתנים לגישור. כך אנו גם נחשפים למעגל השוחק וחסר הרחמים בו היא נמצאת, ואנשים רבים נוספים.

אלכס נדרשת לגייס כוחות ותקווה, מה שנראה כמשימה כמעט בלתי אפשרית, אך היא בדרך פלא, מצליחה לעשות זאת. כך למעשה "עוזרת בית" הופכת להיות לא רק סדרה שוברת לב, אלא סדרה חכמה, עדינה, שמכילה בתוכה לא מעט רבדים ורגשות. 

במהלך עשר פרקי הסדרה סביר להניח כי תרגישו קשת רחבה במיוחד של רגשות, קשים ונעימים כאחד, כאשר מה שבטוח הוא שלעצור את הצפייה באמצע תהיה משימה קשה עד בלתי אפשרית. מדובר על סדרה שהיא קודם כל אנושית, כך שתוך מספר דקות בלבד, היא תיכנס לכם ללב.