מחוקקים אנטי-ישראלים מהמפלגה הדמוקרטית, בהן הנציגות מ'הסקווד' - אלכסנדריה אוקסיו קורטז, אילהאן עומאר ורשידה טליב - אילצו את הבית הלבן להסיר מחוק התקציב את סיוע החירום עבור ישראל בסך מיליארד דולרים שהיה מיועד למיירטים וסוללות כיפת ברזל.
מערכת כיפת ברזל (צילום: Shutterstock)
הנציגות הרפוגרסיביות איימו להימנע מתמיכתן בהצעת חוק התקציב, אם סעיף סיוע החירום עבור ישראל לא יימחק - וכך נעשה. עם זאת, על מנת להתגבר על כך, מנהיג הרוב בסנאט, סטני הוויר, הודיע כי יביא עוד לפני סוף השבוע הקרוב הצעת חוק עצמאית למימון כיפת ברזל - כפי שסוכם בין שר הביטחון בני גנץ למזכיר ההגנה לויד אוסטין, כולל הנשיא ביידן וראש הממשלה נפתלי בנט. "הייתי בעד זה, אני עדיין בעד זה ואנחנו צריכים לעשות את זה", אמר הוויר.
בעקבות ההחלטה, שר החוץ הישראלי יאיר לפיד התקשר להוייר, ולאחר השיחה צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי הוייר הרגיע אותו כי הקיצוץ הוא "דחייה טכנית" וכי הסיוע "יועבר בקרוב". "הודיתי למנהיג הרוב הוייר על מחויבותו, והדגשתי בפניו את הצורך באישור הבקשה בהקדם האפשרי להבטחת צרכי הביטחון של ישראל".
מנהיג הרוב בבית הנבחרים חזר על מחוייבותו שלו, של הבית הלבן, של ננסי פלוסי יו"ר בית הנבחרים ושל סנטור שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט שהתחייבו בפני ממשלת ישראל שתקציב הסיוע עבור כיפת ברזל יועבר בזמן הקרוב.
— יאיר לפיד - Yair Lapid� (@yairlapid) September 21, 2021
הנציגה רוזה דילורו (קונטיקט), המכהנת כיו"ר ועדת ההקצבות, אמרה לכתבים כי מימון כיפת ברזל יתווסף לחשבון ההוצאות השנתי של מערכת ההגנה כחלק מהתקציב, אך מאוחר יותר בחרה לתמוך בו כחוק עצמאי. "ארצות הברית חייבת לעמוד במלא ההתחייבות שלה כלפי חברתנו ובעלת בריתנו, ישראל", אמרה.
דמוקרטים מתונים תקפו את הפרוגרסיביות על עמדתן האנטי-ישראלית, וטענו כי כיפת ברזל אינה נשק התקפי אלא מנגנון הגנה שנועד להגן על אזרחים מפני התקפות רקטות של ארגונים אסלאמיסטיים.
אליסה בלייר סלוטקין (מישיגן), שעבדה במודיעין הלאומי וב-CIA, וכעת מכהנת בוועדת ביטחון הפנים ובוועדת הכוחות המזוינים, צייצה כי הסרת הסעיף היא "נטולת מהות וחסרת אחריות".
"כיפת ברזל היא מערכת הגנתית בלבד - היא מגינה על אזרחים כאשר מאות רקטות נורות לעבר מרכזי אוכלוסייה. תהא אשר תהא דעתך על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שימוש במערכת שפשוט הצילה מאות, אם לא אלפי חיים, כעקרון פוליטי - היא בעייתית".
יירוטים של מערכת כיפת ברזל (צילום: Shutterstock)
סלוטקין הוסיפה כי מיליארד הדולר הוא "אינו מימון חדש, או מימון יוצא דופן או עלייה מתמשכת במימיון. כל זה הוא מידע זמין לציבור. אז לשים עכשיו כמטרה את כיפת ברזל, פירושו שהנושא הוא לא דאגה אמיתית למערכת, אלא רצון לתקוף משהו, כל דבר, הקשור למדינת ישראל - וזה נטול מהות וחסר אחריות".
הנציג ג'וש גוטהיימר מניו ג'רזי, תמך בדעותה של סלוטקין. "כיפת ברזל מגינה על אזרחים תמימים בישראל מפני פיגועים, וכמה מעמיתי חסמו כעת את המימון שלה. עלינו לעמוד לצד בת בריתנו ההיסטורית - הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".
גם בראד שניידר (אילינוי) תקף את הסרת הסעיף וכתב בטוויטר כי המימון הוא קריטי: "4,400 רקטות נורו לעבר ישראל באביב האחרון. כיפת ברזל הגנה על ישראל והצילה חיים משני צידי הגבול. ארצות הברית עמדה אז לצד ישראל, ואנחנו עומדים לצידה כעת. תמכתי במימון כיפת ברזל, ואני אוודא שהיא תמומן השנה".
"לישראל יש ממשלה חדשה עם הקואליציה הרחבה ביותר שאפשר להעלות על הדעת, כולל מפלגות ערביות. ישראלים ופלסטינים שוב מדברים זה עם זה. הסכמי אברהם משנים את הדינמיקה של האזור כולו. כל ההתקדמות מתחילה ותלויה באבטחה - והבטחה מסתמכת על מימון כיפת ברזל", הוסיף שניידר.
