המדינות השכנות לאפגניסטן עסוקות בחיזוק ביטחון-הגבול שלהן ושליחת כוחות לעצירת הצפות הפליטים האפגנים המבקשים להימלט משלטון הטליבאן החדש.

טורקיה, למשל, מרחיבה במהירות את חומתה בגובה שלושה מטרים שהחלה לבנות בשנת 2017 לאורך הגבול בן 550 הקילומטרים שלה עם איראן, כולל הוספת תער על הגדר, תעלות, ומצלמות תרמיות יחד עם נוכחות נוספת של כוחות זאת לאחר שהנשיא רג'פ טאיפ ארדואן העריך בחודש שעבר כי כיוון שכוחות ארה"ב היו בדרכם לצאת מקאבול כי טורקיה "תתמודד עם גל הגירה אפגני הולך ומתעצם שמגיע דרך איראן".

על פי כל האינדיקטורים, הממשלות עושות כל שביכולתן כדי להרחיק את הגלים האפגניים.

משלות פקיסטן, טורקיה, ואיראן, חיזקו את הגבול בציפייה למאות אלפי אנשים שיימלטו מהמשטר החדש בקאבול.

מבחינה היסטורית, התחנה הראשונה של נמלטים אפגנים בדרך למערב הייתה איראן השכנה, שחולקת גבול של יותר מ-300 קילומטרים עם אפגניסטן.

עם זאת, הגבול נסגר בפני כל האפגנים החל מה-18 באוגוסט מכיוון שהיה ברור שהמצב הביטחוני בתוך המדינה שסועת המלחמה הולך ומחמיר לאחר היציאה האמריקאית.

בנוסף, כמה עיתונים איראנים דיווחו כי הרשויות האיראניות שולחות פליטים אפגנים בחזרה לארצם.

במקביל צבא פקיסטן טוען כי אטם את כל המעברים הבלתי סדירים מאפגניסטן, למרות שהתקשורת המקומית דיווחה על סחר בבני אדם מעבר לגבול.

טורקיה אמורה לחוש בהלם הראשון של גל הפליטים ההתחלתי שיצא מאפגניסטן, מכיוון שכבר שנים היא מהווה נקודת קפיצה לאפגנים שעושים את הטיול המפרך לאירופה.

בעשור האחרון לבדו התיישבו בטורקיה כ-600,000 אפגנים.

כמה מדינות באזור עם אינטרסים באפגניסטן הציעו עזרה מוגבלת וקצרה. איחוד האמירויות הסכימו לארח זמנית 5,000 אזרחים מפונים שיגיעו למדינות שלישיות, בעקבות פנייה מארה"ב.

איחוד האמירויות יחד עם קטאר וסעודיה קראו לשלום ויציבות פוליטית באפגניסטן.

מדינה נוספת שהייתה מעורבת בבנייה מחדש של אפגניסטן בשני העשורים האחרונים היא הודו, המארחת יותר מ-15,000 פליטים אפגנים.

החל ממרץ 2021 נרשמו בסך הכל 41,315 פליטים ומבקשי מקלט בהודו.

כל אלה מראים כי האקלים הנוכחי של הכרזות אהדה בינלאומיות ותמיכה במצוקתם של האפגנים אינו מביא לשינוי מדיניות בגבולות בשטח, אלא מהווה רטוריקה בלבד.