העונה החדשה של ״בלתי נשכח״, בדיוק כמו הקודמות, כולל שישה פרקים בלבד. משאירה טעם של עוד. כל פרק נעשה בידי אמן, והוא מצליח להותיר אצל הצופה רושם עמוק, להפעיל אותו, לרגש אותו, ובעיקר לגרום לו לרצות עוד ועוד מכל זה.

כידוע, כל עונה של ״בלתי נשכח״ פותחת במקרה רצח לא מפוענח אשר חוזר לצוף לאחר מספר שנים של תעלומה. העונה הרביעית עושה זאת שוב, והיא מזכירה לכולנו מה היא טלוויזיה אמיתית, משובחת באמת, כזו שלא מתיימרת לסחוט רגשות מהצופה, אלא להגיע לליבו לאט ובעדינות, ללא יומרה.

במרכז העונה החדשה הגיבור מגלה כי הסיוט הכי גדול שלו, זה שחוזר אליו שוב ושוב, מדיר שינה מעיניו, הוא מציאות. כלומר, הוא אכן רצח אדם, לפני שנים רבות. אותו גיבור הוא כמו תמיד, אדם מן השורה, שגרתי ובורגני לחלוטין, לכאורה, ללא כל קשר לפרשת רצח.

כך צומחת העונה החדשה של ״בלתי נשכח״, כשהיא מקיפה שוב ושוב את לב הסיפור הזה, ובכל פעם מחדש מגלה עוד ועוד רבדים, עוד ועוד סודות. מה שכל-כך מרתק בעונה הרביעית הוא הייצוג הכה נדיר של פושעים שביצעו רצח, ומדחיקים אותו בצורה כה מושלמת, כך שהם באמת ובתמים לא זוכרים אותו.

מדובר על רבדים פסיכולוגיים שנויים במחלוקת, נדירים, שהופכים את הסדרה לכה ייחודית בנוף, ובעיקר, לחכמה ומרתקת. מאז שהגיעה למסך, ״בלתי נשכח״ שמה במרכז את מורכבות נפש האדם, אך ללא ספק, כעת היא הצליחה להתעלות אפילו על עצמה.

עוד שאלה שהעונה החדשה מציבה במרכזה היא האם לאותו רוצח, אשר רצח לפני עשרות שנים מגיע עדיין עונש על מעשיו, לאחר שניהל חיים רגילים, טובים, הקים משפחה, ואפילו תרם לקהילה בדרכיו. כמובן שהסדרה לא מספקת תשובה חד משמעית, אך ללא ספק מדובר על שאלה חשובה ומעניינת.

העונה הרביעית של ״בלתי נשכח״ מצטיירת כפנינה טלווזיונית אמיתית, כך שאם עדיין לא יצא לכם לראות, החדשות הטובות הן שכל העונות זמינות לצפייה, אנחנו רק מזהירים מראש, מדובר בהתמכרות מיידית.