מאות אלפי ישראלים נוסעים למזרח-הרחוק בחיפוש אחר שחרור רוחני.
רבים מהם מוקסמים ממגוון הפרקטיקות הספירוטואליות ומהאותנטיות הקיימת אי-שם מעבר להרי החושך.
הלחץ; הפוליטיקה השורה בכל; המגזרים השונים שנמצאים במלחמת טריטוריה; כולם גורם חשוב הדוחף אותנו מזרחה.
אמנם גם בארץ-ישראל ישנה דת אך היא מרגישה להם קטנונית, עסוקה בחוקים, פולשנית, נטולת רוחניות, ולעתים קיצונית.
בנושא זה חשבתי על אנקדוטה מחייו של נזיר יפני.
(Credit: Joe Smith for Unsplash)
במנזר זן למרגלות הר הפוג'י שביפן, בשעת ערב מאוחרת יושב לו נזיר צעיר הנח את מנוחתו בעודו מהרהר לעצמו.
כבר שנתיים אני פה. ומתחילה להימאס עלי השגרה המשעממת. לקום כל בוקר ולמלמל מנטרות וסוטרות. ללכת לחדר המדיטציה. לשבת שעות כשהמאסטר הקפדן עובר עם מקל במבוק ומכה במי שנרדם או יושב קצת עקום.
בהתחלה היו לי חוויות מעניינות ועמוקות, חשתי צלול וממוקד, אך עם הזמן הצלילות הפכה לשעמום. אותו אורז כל יום, אותן הסוטרות. אותה מדיטציה ארוכה בניסיון שלא להירדם רק כדי לא לחטוף את הבמבוק הכואב".
לו כאן נשים לנהל עימן שיחה קלילה, ללמוד משהו מילא. אך הנה אני כאן עם עוד 50 גברים שכל חייהם עוברים בישיבה משמימה בצד עידוד מהמאסטר.
לעתים משעשע אותי לראות תייר מערבי המגיע אלינו פרוע-שיער, מתבונן ביראת-כבוד (ואני מחזיק עצמי מלצחוק), כל מילה שאגיד לו הוא ירשום במחברת הקטנה שלו ויהרהר עליה שעות.
מעניינת אותי ההתפתחות הרוחנית שלי אך אני מרגיש פה כל כך תקוע!.
לא מזמן שמעתי שאי-שם ביבשת רחוקה, ישנם אנשים, שהם חלק מעם קטן שאצלו קיימת פרקטיקה רוחנית מעניינת, מהמעט שהבנתי הפרקטיקה שלהם היא הלימוד.
הם מעיינים בספרים עתיקים ודנים בהם תוך העלאת שאלות. הם משחקים עם הטקסט, וכל מילה מקבלת משמעות שונה ואינספור פרשנויות ורבדים.
מותר ואף חשוב להם להתחתן ולהנות מיחסי מין, שפה כל כך חסרים לי!. הטקסטים העתיקים שלהם נקראים בשתי שפות עתיקות. והם נוהגים לרקוד, לשתות יין, ולאכול קציצות דג מוזרות.
והמוזיקה שלהם! אוי המוזיקה. הכינורות המייבבים בצורה כה חופשית הגורמת לעצב ולשמחה בו זמנית!.
הבנתי שהכל אצלם, מסתורי ומאגי, ויש להם אפילו קופסאות מרובעות-שחורות על ראשם כל בוקר, בזמןשהם ממלמלים טקסט ומתנועעים.
במועדים הם נהנים מלחם שטוח קשה ומחורר ולכל חג משמעות אחרת!.
אני בטוח שחייהם מרגשים ומלאי לימוד מעמיק וריקודים לצלילי שירי תפילה אקסטטיים!.
כשתיגמר שנת השירות שלי במקדש אסע לישראל, לנקות ראש וללמוד יותר את הפרקטיקה הרוחנית של הדת העתיקה והמעניינת הזו!.