״יהודה איש קריות והמשיח השחור״ מציג באופן מוצלח ואותנטי את פועלם האמיתי של הפנתרים השחורים

״יהודה איש קריות והמשיח השחור״ הינו סרט ביוגרפי, אשר מתרחש ב-1969 באמריקה, ומספר את חייו של פרד המפטון, יושב הראש של הפנתרים השחורים בעיר שיקגו, אשר נהרג בזמן שסוכני אף.בי.איי, פרצו לדירה שלו וחיסלו אותו, כשהוא בן 22 בלבד. הסרט כידוע, זכה השבוע בשני פרסי אוסקר. 

עבור האמריקאי הלבן, הפנתרים השחורים נתפסים מיד שוחרי טרור. אך הסרט מבקש להזכיר לכולנו כי הפנתרים השחורים גם הצליחו לעורר הפסקת אש בין כנופיות הרחוב הקשוחות והאלימות של שיקגו. במילים אחרות, הסרט מצליח להציג נרטיב אלטרנטיבי לזה שהוצג בתקשורת וכה מוכר אצל האמריקאים הלבנים. 

זוהי כנראה נקודת החוזקה של הסרט. במילים אחרות, המורכבות המוצגת במהלך הסרט, מתחילתו ועד סופו, מעידה על ייצוג אותנטי ומקורי של העידן בו אנו חיים, עידן של תקינות פוליטית שיכולה פעמים רבות, להצמית. 

הבמאי, שאקה קינג, ביים לפני כן רק סרט אחד באורך מלא, והוא באופן מפתיע- קומדיה רומנטית. בסרטו החדש, ״יהודה איש קריות והמשיח השחור״, מצליח קינג לעשות עבודת בימוי מרגישה, דרמטית ומעוררת התפעלות, כאשר זה מתחיל, בראש ובראשונה מעצם הבחירה לספר את הסיפור המלא, כפי שהוא, מכל נקודות הזווית האפשרויות. 

כלומר, בלי לנסות לעודד את הצופה לתפוס עמדה כזו או אחרת, אלא להציג תמונת מצב אובייקטיבית, ובהחלט מדובר על מלאכה מורכבת כאשר מדובר על נושא כה טעון. אין זה מפתיע שהסרט הצליח לגרוף שני פרסי אוסקר בטקס האוסקר ה-93 שנערך לאחרונה, ואם עדיין לא צפיתם, זה לגמרי הזמן.