אוכלים דגים? כנראה שתפסיקו אחרי שתצפו בסרט הזה

כידוע, המודעות והחשיבות של מעבר לאורח חיים צמחוני או טבעוני הפכה להיות משמעותית וגדולה במיוחד בעשורים האחרונים. כיום, ברור לרוב בני האדם כי אנו בהחלט לא חייבים לצרוך מזון מן החי, כאשר ניתן לומר בביטחון גמור כי לאור הקדמה בנושא, מדובר על בחירה זמינה יותר, פשוטה יותר, וקלה יותר. 

אם בשנים קודמות הקריאה לצמחונות הייתה בעיקר סביב מוסר, כיום הקריאה מבוססת ברובה על נושא איכות הסביבה וקיימות. במילים אחרות, אם לא השתכנעתם להפסיק לאכול מוצרים מן החי, למען החיות, למען הבריאות, אז ״Seaspiracy״ קורא לכם להפסיק למען כדור הארץ, למען הכדור בו כולנו חיים עליו, ובעיקר, למען המקום בו אנו מצפים שילדינו יהיו בנחת ובאושר. 

לפני שנים ספורות בלבד, יצא האו״ם במסר ברור לעולם: מזון מן החי הוא האחראי לזיהום הגדול ביותר בכדור הארץ. למעשה, משק החי אחראי לפליטה חמורה של גזי חממה, יותר מכל כלי התחבורה אשר נמצאים בעולם. המסקנה? גם אם תוותרו על הרכב, תמחזרו, תקנו תוצרת מקומית אשר לא מחייבת ייבוא, אם תאכלו מזון מן החי, הזנק אשר תגרמו לסביבה יהיה אדיר, ובעיקר, בלתי הפיך. 

הסרט הפך תוך זמן קצר לאחד הסרטים המדוברים של התקופה. הסרט נפתח בסיפור אנושי, אישי, קטן, של יוצר הסרט, עלי טבריזי אשר סיפר כי נחשף לעובדה כי פלסטיק פוגע ביונקים ימיים, והחליט ללכת ולהתנדב בחופי אנגליה על מנת לנסות ולנקות את החופים מפלסטיק, ככל האפשר. 

אז פנה עלי טבריזי לספר כי בזמן שניקה את החופים, גילה כי ביפן צדים דולפינים ולוויתנים מתחת לפני השטח. פיסת מידע נוספת שלא ידע, והצליחה לזעזע אותו עמוקות. אותה פיסת מידע הצליחה לגרום ליוצר הסרט לעזוב הכל, ולטוס ליפן, על מנת לנסות ולצלם מקרוב את העשייה הנוראית. בשלב זה, ניתן לראות כמה שוטים של הזוועות שצילם ביפן. 

מאוחר יותר גילה עלי טבריזי כי למעלה מחצי מכמות הפלסטיק אשר קיימת בים היא תוצאה של תעשיית הדיג. ״לא להשתמש בקשים בשביל להציל את האוקיינוס זה כמו לא להשתמש בקיסמים כדי להציל יערות״ אמר, בשלב מאוחר יותר במהלך הסרט. בהמשך הסרט חושף מידע נוסף כגון העובדה כי עד שנת 2048 כל הדגים בים צפויים ״להיגמר״. 

כמובן שאי אפשר שלא להזכיר את העובדה כי הצפייה בסרט יכולה בהחלט לעודד שנאה או סלידה כלפי המין האנושי, כלומר אנחנו, אשר הורסים מדי יום ביומו את הכדור עליו אנו חיים, ועליו אנו רוצים להמשיך לחיות. 

כלומר, במקרה הטוב, תפסיקו לאכול דגים, ואולי אף תמנעו ממוצרים מן החי, אך במקרה הפחות טוב, תהפכו לשונאי אדם, מתוסכלים וממורמרים. הסרט מבקש להזכיר לכולנו כי אין דרך נכונה, מוסרית או טובה יותר לאכול בעלי חיים, ללא ספק, מדובר באג׳נדה חשובה, בין אם אתם כבר שם, ובין אם לא.