אין ספק כי דור ה-Y ידוע לשמצה, ומעורר לא מעט דעות חלוקות, בעיקר עבור מי שאותו דור רחוק ממנו על מנת שיוכל לגלות אמפתיה או חמלה כלפיו. אך די במהרה, שלושת הנשים הצעירות אשר מככבות בסדרה, וחיות בניו יורק, ועובדות במגזין נחשב ויוקרתי של מנהטן, מצליחות לשבור את הסטיגמה.
אותן בנות נהנות מהחיים, ולוקחות את כל מה שרק אפשר לקבל מהם. החל מבילויים, העצמה נשית, גמישות מינית, ומה לא. הן לא מפחדות לקחת סיכונים, ומסוגלות לקיים קשרים וחברויות עם נשים אחרות בלי רגשות קנאה ותחרות. דור ה-Y בכל הכוח.
אין ספק כי הצפייה בפרקים הראשונים של הסדרה מציגה מראית עין ראשונה של חיים מושלמים. אך תוך זמן קצר, הצופים מגלים את מה שהדמויות כבר יודעות, המציאות מורכבת יותר. הסדרה דוגלת בעלילה ריאלית, מינימלית, ובעיקר אותנטית, מה שמאפשר לצופה פשוט להתמסר למציאות שהוא רואה על המסך. ובעיקר, להבין קצת יותר על דור ה-Y.
מפרק לפרק אותן נשים צעירות מצליחות להיכנס ללב, באופן הכי ישיר וכנה שיש. ג׳יין הפמיניסטית, אשר חולמת להיות עיתונאית גדולה ומצליחה, בעלת שאיפות וחלומות גדולים, סטאון, אשר נקרעת בין חלומה להיות אושיית אופנה לבין הצורך לפרנסה ויציבות, (שבין לבין גם מנהלת רומן עם גבר המבוגר ממנה בלמעלה מ-10 שנים) וכמובן, קאט, אשר מגלה פתאום על המיניות שלה, ומבינה שהיא לגמרי לסבית, לאחר שהיא מתאהבת בבחורה מוסלמית.
שלושת הנשים הצעירות והשאפתניות האלו מנסות למרוד בפטריארכיה, והן עושות את זה בסטייל, בנונשלנט. חשוב לציין, הן לא חסינות מטעיות ובחירות בעייתיות, מה שגם מצליח לעורר את אותה הזדהות חזקה ורגש, אך הן תמיד שם אחת עבור השנייה.
נכון, אולי אנשי דור ה-Y לא מצליחים להחזיק עבודה במשך יותר מכמה חודשים, אבל הם אמיתיים, אותנטיים ונוגעים ללב. הם בעד חופשיות, ביטוי מיני, דימוי גוף חיובי, מגוון חברתי ואתני, ובעיקר, הם פשוט בעלי כריזמה ושאיפות. קצת בשונה מהסטיגמה המקובלת.