לא מחדשת: האלבום החדש של לנה דל ריי ממשיך בקו החולמני מלנכולי שכה מאפיין אותה

אין ספק שלנה דל ריי שמה לה למטרה לאתגר את הקהל שלה. את הניסיון הזה בהחלט ניתן לראות באלבומה החדשה ״Chemtrails over the Country Club״, אלא שהפעם נראה שלזמרת וכוכבת הפופ הגדולה ביותר של השנים האחרונות, לא ממש הצליח. 

קצת למעלה מעשור חלף מאז הוציאה הזמרת את אלבום הבכורה שלה, ובמשך הזמן הזה הספיק דל ריי לא מעט. המוזיקה שלה מתאפיינת בוויב חולמני, כזה שמרפרר לאמריקה הטובה, הנאיבית, של שנות החמישים והשישים. לאט ובזהירות הצליחה דל ריי לבסס את מעמדת בתעשיית המוזיקה העולמית, כשהיא מתיישבת על המשבצת השנויה במחלוקת. 

רוב שירי האלבום לוקים באובר-דרמטיות, מה שכה מאפיין את הזמרת. נראה כי לנה מנסה לשחזר את ההצלחה של אלבומה הראשון והשני שוב ושוב, אך גם אלבום זה, כמו קודמיו אינו מצליח לחדש באמת, אלא להמשיך את אותו קו ברור, אשר כה מאפיין אותה ואת המוזיקה שלה. 

במילים אחרות, נראה שלנה דל ריי קצת דורכת במקום, וניתן להרגיש זאת גם במהלך 45 הדקות של אלבומה החדש. למעשה, לא רק הצלילים המוכרים וההפקה המוכרת לא מצליחים לחדש, אלא גם התוכן, אשר ממשיך לעסוק בעבר, בתרבות של אמריקה, במערכות יחסים. אותה רומנטיקה חסרת תקנה של דל ריי הפכה להיות טבעית האצבע המרכזית שלה. 

שני שירים בולטים במיוחד באלבום החדש של דל ריי, ״Dance Till We Die״ ו-״For Free״. צמד השירים מצליח להיות הפוגה מרעננת משאר שירי האלבום, אשר נשמעים די דומה. במילים אחרות, אין ספק שלא יזיק ללנה דל ריי לצאת מעט מאזור הנוחות שלה, הן עבורה, והן עבור קהל המאזינים שלה.