הסרט ״מלקולם ומארי״ אשר צולם בזמן הקורונה מצליח לעשות את הבלתי אפשרי

הסרט  מעמיד במרכזו זוג ״שחורים״ ובכך הוא הופך באופן כמעט מיידי לסרט פוליטי. העובדה שהוא צולם בזמן הקורונה, וכולו מצולם בשחור לבן, רק מזינה את זה. לאורך הסרט, ניתן למצוא לא מעט דיאלוגים אשר עוסקים בנושאים מורכבים כמו מגדר, זהות, יחסים. בנוסף, תוכלו למצוא בסרט גם לא מעט עירום. 

את מאיר מגלמת השחקנית זנדאיה, שהיא ללא ספק הדבר החם ביותר כרגע בתעשיית הטלווזיה ובכלל, כאשר קיבלה לא מעט פרסים וביקורות טובות על תפקידה בסדרה ״אופוריה״. את מלקולם מגלם השחקן ג׳ון דיוויד וושינגטון, כוכב ״שחור על לבן״. 

הסרט הינו דרמה עדינה אשר מתרחשת כולה בחלל אחד, ובו תצפו אך ורק בשתי דמויות, בלי אף הפרעה, אף אדם, אשר יכולים להפר את ההרמוניה המתקיימת בין השניים.  אין ספק כי מדובר בסרט רלוונטי במיוחד לאור נגיף הקורונה, ולאור העובדה כי כולנו נמצאים בבית רוב שעות היום. 

הסרט מצליח לעשות את הבלתי אפשרי, כלומר, למרות שהוא מינימלי להחריד, כמעט סטטי, הוא לא משעמם, ולמעשה, הוא סוחף ומרתק, לאורך כל אורכו. הצילום בסרט הינו יוצא דופן, והופך אותו לקולנועי, עליו אחראי מרסל לב אשר אחראי גם על הצילום בסדרה ״אופוריה״ וגם בסרט ״קרעים של אישה״. 

את הסרט כתב וביים הקולנוען סם לווינסון, אחד מיוצרי הסדרה ״אופוריה״. את ההשראה לסרט קיבל מתוך סיטואציה לא ממש נעימה בה הוא שכח להודות לבת זוגתו בעת הקרנה של הסרט הקודם שלו  "Assassination Nation". מה יש לומר, לפחות יצא מזה משהו טוב. 

דמותו של מלקולם הינו במאי אשר חוזר מפרמיירה נוצצת, אך בת זוגתו לא ממש משתתפת בהתלהבות שלו. לאורך הסרט, הזוג פותח תיבות פנדורה, ולא חומלים אחד על השנייה, עם דיאלוגים מורכבים, והרבה רגשות ואמוציות. 

פסקול הסרט עמוס במוסיקת ג'אז איכותית, כאשר כל שיר מצליח להתאים עצמו באופן מושלם לסיטואציה. בין לבין תוכלו למצוא גם ייצוג של מוסיקה שחורה עכשווית, בכל זאת, מדובר בסרט שחור, אשר נעשה על ידי במאי שחור, וזוג הגיבורים בו, מאותו המוצא. 

הסרט מצליח לגלם ייצוג מושלם ומדויק של התקופה בה כולנו חיים. הגיבורים נמצאים בבית, ולא יוצאים ממנו, ואף אין כניסה של אדם אחר. ניתן לומר כי בעוד מספר שנים בלבד, ״מלקולם ומארי״ יתפס כסרט הרלוונטי ביותר ואולי המדויק ביותר של תקופת הקורונה. 

אך עם זאת, לייחס לסרט רק את וויב הקורונה העופף אותו יהיה חטא של ממש. מדובר על סרט יוצא דופן, חריג בנוף הסרטים של נטפליקס, כזה שמצליח לעשות את הבלתי אפשרי, ומציג משחק מרשים, פסקול נעים, צילום מרהיב, וכמובן, נושאים מורכבים ורלוונטים.