אורגיות ומסיבות סקס בלוס אנג'לס וניו יורק תרמו להפצת הקורונה לרמות שיאים עולמיים

החיים ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" ובמדינות מערביות אחרות נתפסים, מבחינת נתח משמעותי באוכלוסיה, גם כחופש מיני מוגבר. ע"פ האומדנים ורישום לאתרים ייעודיים, מיליונים רבים החיים בארה"ב כמו גם במדינות מערביות אחרות (חלקם הגדול אנשים נורמטיבים ויצרניים בהתנהלותם היומיומית), בוחרים במימוש מאווים מיניים פחות נורמטיביים הכוללים קיום יחסי מין כאלה ואחרים ואף מפגשי סקס, עם מספר פרטנרים מרובה.

מפגשי אורגיה גדולים בשיא תקופת הקורונה- כר וודאי להדבקה המונית

לרוב הציבור, גם כזה שאיננו בד"כ שותף לסגנון החיים הזה או כלל לא, אין כל רצון ועניין להתערב בחיי המיטות של אחרים וכמובן אין לרובם בעיה בזמנים רגילים עם עצם קיומו של סגנון חיים/פנאי כזה. חלק מהציבור אף יכול לפרגן ולגבות כמובן את זכותם המלאה של אנשים להנות ממימוש ערך החופש ועיקרון החירות ע"פ הדרך שהם תופסים אותה. כל עוד מדובר, כמובן, במגע בהסכמה מלאה בין בגירים, וכן קיום יחסים שאינם נושאים עימם הפצת מחלות מין או אחרות, בכלל האוכלוסיה. יאמר המובן מאליו: הציבור האמריקאי כבר בחר נשיאים דמוקרטים ורפובליקנים, המוכרים גם בעברם המיני התוסס.

אולם, מה יש לומר, כאשר אנחנו נמצאים במציאות היסטורית של הפצת מגיפה כלל עולמית, ובחלק מהמטרופולינים הגדולים בארה"ב שיעור החולי הקשה והתמותה שובר שיאים עולמיים?
לדוגמה,  התפוח גדול: ניו יורק- סיטי, השוברת את השיא העולמי בשיעורי התמותה ומצבי חולי קשים  מנגיף COVID-19, עומדת על מעל 2,095 נפטרים לכל מיליון תושבים. גבוה פי 2 וחצי מהמדינה הריבונית המובילה בעולם בשיעור התמותה מקורונה, בלגיה. בלוס אנג'לס הנתונים אמנם עדיפים על אלה בניו יורק, אבל עדיין גם הם גבוהים מאוד, ודומים למיקום בצמרת המפוקפקת מאוד בה נמצאת בלגיה.
למרות שמושלים דמוקרטים וראשי ערים ליברליות מפעילים ומובילים תקנות בניסיון לעצור את המחלה, נראה שרבים מהם לא מצליחים בכך, מאחר חלק שחלק מסוים מהציבור לא רק שלא נענה להנחיות אלא, כמו בדוגמה משתתף בפעילויות שמובילים להדבקות המוניות.

הכתבת א' קון, דיווחה: "שום דבר לא עוצר את אירועי הסיוונגרס והאורגיות דיווחה על כך שלמרות כל האזהרות מסיבות המין הקבוצתי נמשכו בשיא האזהרות של הגל הראשון בחודש מרץ ואפריל". יש לציין שהפעילות הזו בעת הזו, כמובן עומדת בניגוד לחוקים גם הפדרליים והמקומיים. קון הוסיפה "לא סתם גנג-בנג של קומץ משתתפים, אלא מלון שלם שנשכר לצורך האורגיות ההמוניות בשיא הקורונה. פעילות שבה אין שום יכולת כמובן להתחמק מהבל פה של המשתתפים, ובה כמובן לא רק שלא נשמר מרחק, אלא מרבית המשתתפים נמצאים ברמת המגע הפיזית הגדולה ביותר האפשרית, טווח אפס ויותר." 
למען סיבור האוזן,  הסיכוי להדבקה גבוה במקרים אלה מקורונה עשרות מונים בקורונה במפגשים כאלה מקורונה גדולים בהרבה מאשר אף לספוג מחלות מין קשות אפילו ללא שימוש באמצעי מניעה, משום שהקורונה למשל מדבקת פי כמה אפילו מ HIV.  " כמובן, הסיכוי גדול למסה של הדבקה דרך מערכת הנשימה, בתוך אקלים שבו הסיכוי להדבקה גוברת במהירות דרך נשימות והתנשפויות תוצרי המאמץ המיני. ומיד עולה השאלה המטרידה שמסתובבת באוויר בין המשתתפים: "האם אני פצצת הקורונה, או שהוא? או שהיא? או שהם?"

היכן ואיך מתארגנים מפגשים אלה?  אתר בשם FetLife המכיל בתוכו כבר קרוב ל-9 מיליון מנויים מעניק את הפלטפורמה של ההתארגנויות הללו של מפגשי "פטיש" שונים, החל מ"סאדו" ועד כאמור אורגיות המוניות. 
האתר כמובן דואג מצרכי הגנה משפטית לא לפרסם באופן רשמי בעצמו אצ האירועים, אבל מעניק כר רחב ואף מעודד בקריצות פרסומים מעין אלה על גביו (שספק אם הם חוקיים בעת הזו) שאכן ככל הנראה הקפיצו ומקפיצים את המגפה לרמות היסטוריות של הדבקה ולתחלואה ותמות בהתאם. 

יש לומר, כמובן שהגדלת התפוצה איננה יחודית גם למקום (על כך בהמשך) וגם לאופי, כמובן שציבור שמתגודד בחופי הים, או באירועים אחרים, גם הוא מוביל הדבקה רחבה, אבל מגעי אינטימיים המוניים הם כמובן שיא הסיכון האפשרי.

פעילות הסקס מרובה המשתתפים בימי הקורונה, כמובן לא ייחודית רק לאל.איי וניו יורק, ניתן למצוא פעילות זו גם בערים אחרות בחברי ארץ-האפשרויות וכן גם מעבר לים למשל בערים כמו לונדון. אבל "צרת רבים" ממש לא יכולה לנחם: הבריטים נמצאים נכון לימים אלה, סוף יוני, כבר במצב גרוע יותר מזה של איטליה וספרד שתחילה ספגו את מרבית האבידות והם בדרך להתחרות בבלגים בתחרות המפוקפקת של המדינה הריבונית המערבית במצב הגרוע ביותר. כאמור, הנתונים בניו-יורק-סיטי גרועים יותר גם מזו של בלגיה ובריטניה גם יחד.