איך הסטרס משפיע על המערכת החיסונית, ואיך כל זה מסכן אתכם אל מול הקורונה?

מהי מערכת חיסונית וכיצד היא פועלת?

המערכת החיסונית מכילה מליונים של תאים שתפקידם לשמור על בריאות הגוף מפני נגיפים (וירוסים) ושאר מיקרואורגניזים מזיקים שחדרו לגוף. למערכת החיסונית יש חלק מזהה, חלק פועל וחלק מאזן. המערכת פועלת בתאום ומעבירה מסרים בין כל חלקיה.

בואו נתאר לעצמנו שומר שמתפקידו לזהות אם יש מסתננים שחדרו לשטח. כאשר הוא מזהה מסתננים, הוא מזעיק את החיילים ואלה לוכדים את המסתננים, נלחמים בהם ומסלקים אותם מהשטח. השומר מודיע, "תרגעו אין מסתננים יותר", ואז החיילים נרגעים, יושבים בשקט עד לאזעקה הבאה.

מערכת חיסונית תקינה (חזקה), מערכת חיסונית חלשה ומערכת חיסונית חזקה מדי

במערכת חיסונית חזקה, השומר ערני, סוקר את השטח ושם לב אם חדרו מסתננים לשטח. אז הוא מתריע ומעיר את החיילים. במערכת חיסונית חזקה, החיילים מזנקים מהר, סוקרים את השטח, לוכדים את המסתננים ומסלקים אותם.

במערכת חיסונית חלשה, השומר עייף, רדום ולא שם לב שחדרו מסתננים וגם כשהוא מעיר את החיילים, הם יותר עייפים וחלשים. המסתננים כבשו את השטח והתנחלו שם.

במערכת חיסונית חזקה מדי, השומר רגיש מדי לכל תנועה, גם כשזה לא מסתנן, שזו תנועה רגילה בשטח, הוא מתריע על חדירת מסתננים. החיילים מבוהלים, מנגנון הזיהוי שלהם לא פועל והם יורים לכל עבר, פוגעים באזרחים בשטח וגורמים לנזק רב. במקרים מסוימים, כבר אין מסתננים בשטח, השומר לא מודיע על רגיעה והחיילים לא מבחינים בין מסתננים לאחרים הנמצאים בשטח והם ממשיכם לתקוף. לזאת הכוונה כשאנו אומרים שהמערכת החיסונית תוקפת את הגוף וגורמת לנזק מסוכן. 

נפש בריאה תביא למערכת חיסונית חזקה ומתפקדת.

מתח ולחץ (סטרס)

מתח הוא מצב נפשי הנובע מתגובה לארועים חיצוניים ופנימיים. התקופה המודרנית יוצרת מתחים רבים.

מתח כתגובה לארועים חיצוניים, הנו מתח שנוצר ממצב אוביקטיבי כמו פיטורים מעבודה, הכנסה בלתי מספקת, מחלה ממארת, התמודדות עם טכנולוגיה, מרדף בלתי פוסק אחר השגיות חומרית, נהיגה בשעות עומס ועוד. 

מתחים על רקע חברתי קשורים לדימוי העצמי של הפרט בחברה בה הוא חי, כמו מצליח או נכשל, בעל ערך או חסר ערך, מכובד בקהילה או לא. שאיפה להשגים אקדמאים, תחרות ומרדף בלתי פוסק להיות משהו אחר.

מתח הנובע ממצבים פנימיים הנו מתח סובייקטיבי שהאדם יוצר והוא לא קיים במציאות. לרוב הוא נובע מדאגות יתר על העתיד ופיתוח מחשבות דמיוניות על מצבים נוראיים לפרט, לבני משפחתו ולעתידו.

עוצמת המתח אינה תלויה באירועים עצמם, אלא במשמעות שנותן הפרט לאירועים אלו. ככל שתנתן לאירועים משמעות קטסטרופלית, עוצמת המתח תגדל. 

בנוסף למתחים הקיימים, מתווסף מתח נוסף של מחלת הקורונה. במצב שהוא בלתי ידוע, לא צפוי, משתנה בכל יום, מציאות שלא הכרנו קודם ואנחנו לא ערוכים להתמודד איתה, המתח הולך וגובר. אנו חשים בצורך לפעול ובו בזמן מרגישים חסרי אונים ולא יודעים מה לעשות. 

לעתים, אנו ניזונים משמועות, לא תמיד אמיתיות, מרבים לצפות בטלויזיה ולשמוע חדשות, דבר שמגדיל את המתח. ההסגר הביתי, הריחוק החברתי, חוסר התעסוקה ואי הידיעה מתי זה יגמר מעצימים את המתח. מתח זה הופך לחרדה ופוגע במערכת הפיזית, החברתית והנפשית.

הקשר בין המתח למערכת החיסונית

כפי שהזכרנו, יש יחסי גומלין וקשר הדוק בין המערכות השונות בגוף. כך למשל קשורה מערכת העצבים למערכת החיסונית. בזמן מתח מתמשך, בזמן לחץ גובר, המוח מרגיש מאוים. איום זה נתפס כסכנה כי המוח האנושי אינו מאבחן בין סכנה ממשית לבין סכנה של לחץ. 

במצב כזה ההיפותלמוס מתקשר עם בלוטת יותרת המוח ולמערכת העצבים האוטונומית. 

מערכת העצבים האוטונומית מאותתת לבלוטת יותרת הכליה לשחרר הורמוני לחץ, אדרנלין וקורטיזול כדי לברוח או לתקוף את האיום. במצב של לחץ אין באמת את מי לתקוף וממי לברוח. 

הורמוני הלחץ, שתפקידם להכין את הגוף למתקפה או לבריחה, פוגעים במערכות שונות בגוף וביניהן מערכת החיסון. מערכת החיסון יכולה להחלש או לפעול בצורה מואצת, שני מצבים שפוגעים בבריאות.

תמעיטו בצפייה בחדשות לטובת שלוות הנפש שלכם.

השפעת המתח על מצב הבריאות

בנוסף להחלשת או האצת המערכת החיסונית, הורמוני הלחץ גורמים לתופעות פיזיולוגיות שונות כמ עליה ברמת הסוכר, בדם, דופק מואץ, מתח בשרירים, הפרעות בנשימה, בעיות לב וכלי דם, מחלות מעיים, בעיות במערכת העצבים, הפרעות במחזור החודשי, קשיים בריכוז, הפרעות בזכרון, הפרעות במערכת העיכול, כאבי ראש, בחילות, הפרעות בתיפקוד המיני, לחץ וכאבים בחזה.

כשהסטרס מתמשך מאגר הויטמינים והמינרלים מדלדלים. מחסור בויטמינים ומינרלים יוצרים מצב של חולשה ועייפות יתר.

על מנת לשמור על מערכת חיסונית תקינה ועל מצב בריאותי אנו צריכים להוריד את המתח. מה עושים?

הורדת מתח וחיזוק המערכת החיסונית שלובים זה בזה. בראש וראשונה יש להמעיט בהאזנה ובצפייה בחדשות.

לדאוג לתזונה נכונה, להרבות בפעילות גופנית, לעסוק באומנות, לפתח יצירתיות, ללמוד דבר שרציתם מזמן והוא מעניין אתכם, לעסוק בדברים מהנים, לפתח חוש הומור, לצחוק. יש קשר ישיר בין הצחוק לחיזוק המערכת החיסונית. לתרגל יוגה, מדטיציה, תרגילי הרפיה והדמיה מודרכת. לפתח חשיבה חיובית, ליצר אמונה ותקוה.

לנטול תוספי מזון, ויטמינים ומינרלים בהתיעצות עם רופא.

זכרו, כל אדם הוא ייחודי ואין דרך אחידה לכולם להורדת המתח ולחיזוק המערכת החיסונית. זה תלוי במידה רבה במצב הגנטי, החברתי והנפשי של הפרט.

למעונינים ביעוץ אישי והדרכה להורדת מתח ולחיזוק המערכת החיסונית יש לפנות למכון אתגר, לד"ר צביה עמבר.

ד"ר עמבר מקיימת קורס לאימון אישי. מסלול ללימודי תעודה ומסלול לשיפור והעצמה אישית.

טלפון: 818.906.3595

אימייל: etgarlcc@gmail.com              

אתר: etgarlifecoaching.com