אם תהיתם לגבי טיבו של 'דוליטל', קראו את הביקורת הבאה וגלו אם הוא שווה צפייה

קשה להבין מה בדיוק השתבש. הרעיון בסדר, אפילו האדפטציה בסדר: דוקטור מוזר ואקסצנטרי המסוגל לתקשר עם חיות יוצא לסדרה של הרפתקאות! בטח! נשמע נורמלי עוד כה – לא! ספר הילדים המפורסם של יו לופטינג שראה אור בשנות ה-20 ידע אדפטציות רבות ומגוונות, קולנוע, טלוויזיה, אנימציה וכד'.

רוברט דאוני ג'וניור

למרבה הצער, דוליטל בכיכובו של רוברט דאוני ג'וניור, הוא בלאגן גמור, לא עקבי ומשולל רעיון מרכזי. אולי הבעיה מתדפקת על דלתו של הבמאי, סטיבן גאגהן, שביים בעבר את 'סוריאנה' (עם ג'ורג' קלוני ומאט דיימון) ובנוסף כתב את תסריט הסרט 'טראפיק' – שני סרטים שונים בתכלית מ'דוליטל'.

בתחילה, דוליטל מסתגר באחוזתו, מתקשה להתגבר על מות אשתו, שנעלמה במסגרת עבודתה. עכשיו הד"ר שהפך לנזיר בעל זקן סבוך, מסתגר ומעביר את ימיו בהיחבא, הרחק מהעולם שבחוץ; הוא משוחח עם חבריו החיות – ברווז, דב קוטב, גורילה ובת יענה(מדובבים על ידי קומייל ננג'יאני, רמי מאלק, סלינה גומז, אוקטביה ספנסר וקרייג רובינסון). גלותו של דוליטל קצה כששני מבקרים פוקדים את ביתו, באותו היום. טומי סטבינס (הארי קולט) שאוחז בידו סנאי פצוע וליידי רוז, (כרמל לניאדו) שמזמינה את דוליטל לארמון ומפצירה בו לעזור למלכה ויקטוריה החולה. באם דוליטל לא יעזור למלכה, אחוזתו תופקע – חדשות רעות במיוחד עבור חבריו המעופפים וההולכים על ארבע, הם ישוחררו לטבע במהלך עונת הצייד. לאחר בדיקת המלכה (ג'סי באקלי), דוליטל חושד שהיא הורעלה על ידי עוזריה המרושעים (ג'ים ברודבנט, מייקל שין). הנסיוב היחידי מצוי בתפרחותיו של עץ העדן (Eden Tree) שנטוע באי מרוחק. דוליטל וחבריו מפליגים בדרכם אל המטרה -  השגת התרופה שתציל את המלכה. דוליטל וחבריו מגיעים אל חופיו של אי מסתורי, עמוס שודדים, שם הם פוגשים את מלך השודדים, ראסולי (אנטוניו בנדרס), המבקש להתנקם בדוליטל. העליליה עם כן מסתבכת.

ד"ר דוליטל וחבריו

סצנות מסוימות צולמו באופן מבולבל ולא עקבי שגורם לצופה להרגיש במעין מכל ציפה בו מעלה הוא מטה, מטה הוא מעלה – בקיצור, מבלבל עד מאוד. דוליטל מרגיש כאילו מישהו זרק סצנות לאוויר, חיכה שיפלו, ואז ניסה לחברם יחדיו באופן שרירותי ולא עקבי. איכות הסאונד גם היא לוקה בחסר. לא ברור איזו חיה מדברת ומתי, וכן לא ברור מהיכן מגיעים הקולות. כל קול, לרבות זה של רוברט דאוני ג'וניור, נשמע תלוש. מכיוון שרוב הסצנות מכילות מספר דמויות, עם שלל דיאלוגים ממקורות שונים, התוצאה היא תחושה דיסוציאטיבית של הצופה. יתרה מכך, החיות ברובן נוצרו בעזרת מחשב, מה שמוסיף לתחושה הלא מציאותית.

במאי הסרט, סטיבן גאגהן

לפי הדיווחים, תהליך הפוסט פרודקשן ידע מכשולים רבים, כשבמאים אחרים ניסו "לנתח" את הסרט לפני שחרורו – מה שהצריך צילומים נוספים שערכו שלושה שבועות. כל אלה מצביעים על בעיות די חמורות. שחרור הסרט נדחה בכמה חודשים (זהו בדרך כלל אינו סימן טוב). עם זאת, לאלה לא הייתה חשיבות, באם הבלבלול לא היה כל כך גלוי לעין.

צפו בקדימון הרשמי: