משחקי מחשב היו פעם דרכו היחידה של נוח רובינסון להתמודד. כאשר הוא לא יכל לעמוד באתגרים של התבגרות כאדם לא מקובל, הוא שקע בעולמות אשר הקלו עליו והפיגו את הבדידות.
כעת, בתור סטודנט לתואר שני באוניברסיטת וונדרבילט, רובינסון מיישם את אותם רעיונות בטכנולוגיית טיפול ייחודית אשר עשויה לעזור למכורים להשתקם ביתר קלות.
בעזרת שקיעה בעולמות וירטואלים של צבעים מסתובבים וצורות פשוטות, ושימוש בעקרונות פסיכולוגיים, רובינסון מקווה לעזור למטופלים לנתק את עצמם מהרגשות השליליים והתשוקות אשר משמשים כדלק להתמכרות.
אם הוא יצליח, הוא עשוי להיות בחזיתו של טיפול חדש ופורץ דרך למכורים, טיפול משמעותי במיוחד בימים אלה בהם האומה האמריקנית נלחמת במשבר הסמים הקטלני.
"רוב הדברים שעשינו עד עכשיו כדי להשתלט על המשבר לא עובדים", אמר בריאן ווינד, ראש מחלקה קלינית בסניף של ארגון ג'ורני-פיור בעיירה מורפריסבורו, טנסי. הסניף הוא מרכז השיקום בו רובינסון בודק את הטיפול החדשני.
"אנחנו צריכים להיות פעילים יותר, ואני מאמין שלנסות למצוא פתרונות חדשים וחדשניים אשר יכולים לעזור לאנשים היא הדרך לעשות זאת", אמר ווינד. "נראה שהניסוי הזה הוא בדיוק הדבר".
האם הג'ויסטיק הוא הנשק החדש נגד התמכרויות?
הטיפול עצמו יכול להראות מוזר לחסרי הניסיון, מוזר עד כדי כך שמדריכיו של רובינסון הזהירו אותו שלא יציין את כל עניין המציאות המדומה כשהגיש את בקשת המחקר לאוניברסיטה. במהלך הטיפול, המטופלים חובשים משקף גדול על ראשם ותופסים בידיהם שני שלטי משחק - ג'ויסטיקים. מבחוץ, הם נראים כמו שילוב של גולש סקי ושחקן משחקי מחשב רציני.
בתוך המשקף, המטופלים "משוגרים" אל נוף צבעוני ומופשט של מערבולות צבעוניות והתפרצויות. אוזניות ומיקרופון מאפשרים להם לתקשר עם המטפל, אשר מופיע בעולם הצבעוני בתור דמות מצוירת. בנוסף לנופים הצבעוניים, "חדרים" שונים במציאות המדומה משרתים מטרות שונות. מטפל עשוי להוביל את המטופל לחדר טיפול בשיחה, בעוד חדר אחר המעוצב כפאב נותן הזדמנות לתרגל סירוב למשקה בסביבה רגועה.
רובינסון ממהר להבהיר דבר אחד: המציאות המדומה הזאת שונה ממה שאנשים חווים בסמארטפונים שלהם. המציאות מציפה את החושים באופן מוחלט וכמעט לגמרי מנתקת את המשתמש מהסביבה. לטענתו, המציאות המדומה תפריד בין אנשים ובין החרדות והפחדים שלהם, ובכך תקל עליהם לספוג מסרים מהטיפול.
חדשני וכמעט מקדים את זמנו
המקור לרעיון הטיפולי החדשני זרוע עמוק בנעורים של רובינסון, שבמהלכם הוא נעזר במשחקי תפקידים דוגמת "רונסקייפ" ובפורומים ברשת כדי לברוח מחרדה שליוותה אותו עד שיצא מהארון. לאחר מכן, למרות שלא היה לא עוד צורך במקום מפלט, הטכנולוגיה הצליחה להחזיק מעמד בתת המודע של החוקר המבטיח.
בזמן שרובינסון עבד בתור חוקר שותף במכון הלאומי לבריאות ב-2014, הוא החל להתנסות במציאות מדומה. הוא קנה ציוד מציאות מדומה משלו והבין במהירות שיוכל לשלב בין אותן טכנולוגיות שבעבר נהנה מהן לבין טיפול חדשני כדי לספק דרך בריאה להתמודדות עם נושאים קשים.
"אני רק ברחתי, אבל מה שראיתי עם מציאות מדומה הוא שהכוח שלה יכול לשמש לטיפול, לא רק בריחה", אמר רובינסון, כעת בן 26. "הבנתי את הפוטנציאל". הוא היה משוכנע כי לרעיון יש בסיס, וכאשר הוא הגיש בקשה ללימוד דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית בוונדרבילט, הוא רצה לשלב אותו בעבודתו.
ב-2017, מרכז חדשנות בקמפוס בשם וונדרי נתן לו מרחב ומימון לקנות עוד ציוד ולהשיג את מטרתו. "זה יעד גדול ונועז שהוא מנסה להשיג," אמר רוברט גרייסקי, מנהל בפועל של וונדרי. "כמעט מקדים את זמנו".
"חיוכים מתחילים להופיע"
רובינסון לא היה בטוח תחילה איך לשלב את הטכנולוגיה המתקדמת בטיפול, אך המטופלים שלו גרם לו להבין שהוא בדרך הנכונה. "כאשר ראיתי אותו, שסחב כל כך הרבה כאב, שם את מערכת המציאות המדומה ומתחיל לחייך ולצחוק, הרגשתי צמרמורת וחשבתי לעצמי - זהו זה", אמר רובינסון בסיפוק. הוא הוסיף כי המטופלים מסיימים את הטיפול במציאות המדומה עם עלייה בכמות הרגשות החיוביים וירידה בכמות השליליים.
ככל שהפרויקט התקדם, רובינסון שם לב לשינוי ביחס אל הטיפול הלא שגרתי. ייתכן שהשינוי נובע מהצורך הדחוף למצוא טיפולים חדשים למכורים לסמים.