"אנחנו אוהבים לחיות מחוץ לקופסה"
ישראלים מספרים על החיים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות: מעיין חוחאשוילי

"אני בת 31. הגעתי לפני שש שנים, בפעם השלישית שלי. כבר בפעם הראשונה שנחתתי פה, הייתי רק בת 20 וזה היה מיד אחרי שהשתחררתי, ידעתי שהחיים שלי צריכים להיות באמריקה. בפעם האחרונה, הגעתי לבד וזה היה עבורי one way ticket. ידעתי שאני לא חוזרת לישראל ושאני הולכת להקים פה חיים שלמים.

בקרוב אחגוג 5 שנות נישואין. בעלי ישראלי, הוא חי כאן כבר 15 שנה. נפגשנו לפני עשר שנים כשבאתי לעבוד בעגלות. הוא היה אחראי בחברה הזו וככה הכרנו. בהתחלה היה ביננו משהו קצר, אבל באיזה שהוא שלב חזרתי לארץ. רק אחרי חמש שנים כשחזרתי בפעם השלישית לארה"ב שוב נפגשנו והפכנו לזוג. מאז אנחנו יחד.

יש לי שתי בנות מהממות: הגדולה - היילי, בת 4 , הקטנה- מלאיה, כמעט שנתיים. בעלי בעל חברת מזגנים. אני מתחילה קריירה בתור מדריכת הורים. שתיהן לומדות במסגרות. היילי לומדת בבית ספר אמריקאי והקטנה, מלאיה בגן ישראלי. אני שמה לב שבגנים ישראליים זה יותר שכונה, ובאמריקאיים הכל יותר מסודר, הכל לפי מסגרות. זה לפעמים יכול לעצבן אותנו כישראלים כי אנחנו אוהבים לחיות מחוץ לקופסה, אבל מצד שני במדינה כזו גדולה זה כלי טוב. החוקים עובדים. אף אחד פה לא מעגל פינות. בישראל יותר מעגלים, יש יותר פירצות. כאן כולם עובדים לפי הנהלים וזה מביא סדר. אני מאוד אוהבת את זה באמריקה, יש סדר לכל דבר. אתה יודע למה לצפות.

המשפחות של שנינו בארץ. יש לי פה רק בן דוד. אנחנו מתגעגעים למשפחה ולחברים בישראל. כל החברים שלנו פה ישראלים וחלקם כבר הפכו למשפחה ממש. עם כל זה, לדעתי אין כמו אמריקה. יש מלא אופציות ואפשרויות. הקהילה הישראלית מאוד רחבה בלוס אנג'לס וכולם עוזרים לכולם פה. אני מאוהבת עד עמקי נפשי באמריקה ובכלל בווייב האמריקאי, ובכל מה שיוצא בזה.

החוויה הכי משמעותי שעברתי פה היא לידת הבנות שלי והחתונה שלנו. הבאנו את המשפחות לכאן. כשתכננו את החתונה ולהביא את כולם הכל היה כייף. לא היה לי קשה עם הרעיון לעשות את החתונה פה מאשר בארץ. בתיאוריה היה כייף, כי זו היתה הפעם הראשונה של המשפחה שלי בארה"ב אבל המעשי היה מאוד קשה.

תכננו לעשות מהכל טיול משותף. זו היתה תקופה מאוד מלחיצה עבורי. שכרנו וילה ענקית כדי לאכלס את כל האנשים. הכל היה אינטנסיבי. הייתי לגמרי 'בריידזילה'. הדבר הכי טוב בכל התקופה הזו שבעלי הפתיע אותי. שבוע לפני החתונה הוא הטיס לכאן את החברות הכי טובות שלי מהארץ. זה ממש עזר לי לעבור את כל האינטנסיביות הזו. הן מאוד עזרו לי. אלו היו שלושה שבועות קשים מאוד.

אם שואלים אותי, הייתי עכשיו חוזרת לתקופה הזו. סה"כ עם כל הקשיים, היה כייף לראות את כולם. היום הייתי מתנהגת אולי אחרת. אולי הייתי מורידה הילוך ומנסה לא להיות לחוצה כל-כך.

אני לא רואה את עצמי חוזרת לארץ. בפעם השלישית כשהגעתי לכאן היייתי לעיתים מתעוררת אחרי סיוטים. חלמתי שחזרתי לישראל. מה שאומר שעד כדי כך אני לא רוצה לחזור". 

מה את הכי אוהבת בארה"ב?

הכל. אנשים, מקומות, נופים, את האפשרויות הבלתי פוסקות, הנימוסים, המנטליות. הכל הכל הכל. אין לי תשובה למה. פשוט זה הכי טוב שיש מבחינתי.

מה את הכי לא אוהבת בארה"ב?

שקשה להיות ספונטניים בהרבה מקרים. אם החלטנו להיות ספונטניים לפני חג כלשהו, בעיקר חג אמריקאי, והחלטנו לטייל. הרבה פעמים אל נוכל כבר למצוא מקום, אבל מתרגלים לחוסר הספונטניות.

מה מבחינתך הדבר השונה ביותר בין ישראל לארה"ב?

הנימוסים. בישראל אין נימוסים.

למה את הכי מתגעגעת בארץ?

משפחה וחברות.

למה את הכי פחות מתגעגעת אליו בארץ?

כל מה שלא קשור למשפחה וחברים.

איזה מזג אוויר טוב יותר בעיניך: בישראל או מקום מגוריך בארה"ב? ולמה?

אמריקה.

מהי, לדעתך, המשימה הכי חשובה עבור ממשלת ישראל בימים אלו?

להתאפס.

איזה חפץ שיש לך מזכיר לך יותר מכל את ישראל?

ברכת הבית.

סדרת טלויזיה ישראלית האהובה עלייך ביותר (בעבר או בהווה)?

בתולות.

מה הדבר שלדעתך משאיר אותך עדיין ישראלית?

דרך מחשבה.

סרט אהוב עליך בכל הזמנים?

מולן רוז'.

מה מבחינתך המאכל הכי ישראלי?

פלאפל ושווארמה.

טיפ לישראלי המתחיל באמריקה?

עוף על החיים שלך.

YOU MIGHT ALSO LIKE