"לומדת תמיד ושואפת לגדולה"
היא נולדה בשם רונית, לאמא שגדלה בשכונת מאה שערים. העבירה את ילדותה בנהריה עם אמא אמנית ואבא הלום קרב, כשהיא יודעת שהיא חייבת להעביר את חייה לאמריקה. אופיר אנגל, הידועה גם כ"קווין אופיר", היא אומנית ורסטילית, שמאמינה שרק אהבה היא אנרגיה מנצחת ושיש בה את מה שצריך, כדי להצליח ובגדול.

אולי לא במקרה, הסינגל החדש של הזמרת אופיר אנגל, "קווין אופיר", יצא לעולם (בitunes) ב11 בספטמבר. יוצרת שחשוב לה במסריה האומנותיים לדבר על אהבה חסרת תנאים, על אנרגיה טובה ועל שלום עולמי. כשהיא יושבת מולי להתראיין, אפילו העיגולים החישוקיים שלאוזניה, תוחמים בתוכם את המילה "אהבה" בזהב. הסינגל, עליו עבדה בשנתיים וחצי האחרונות, הוא הסנונית הראשונה לתקליט שלם שבדרכו אל העולם.

אופיר, הגיעה לפני שמונה שנים מנהריה, שם גדלה עם אמה ואחיה, לאל איי וגרה בימים אלו בשכונת הוליווד. "גרתי גם בוואלי ואפילו בסנטה קלריטה, אבל זה היה מרוחק מהכל וגם רציתי השראה".

נדמה כי היא מעין אמנית רב תחומית עם ידי תמנון. ידיה בכל. בנוסף לעשייה בתחום המשחק והשירה, אופיר  עוסקת גם ברפואה אלטרנטיבית, קומיקאית ועוד ."אני עושה 30 דברים יחד", היא מחייכת. יצא לה להופיע בבית הלבן בנשיונל פרייר דיי (יום רוחני בסביבות מאי),  בהול אוף פיים באטלנטיק סיטי, בקרנגי הול בניו יורק בתחרות קריוקי בינלאומית עם 80 מועמדים ולהשתתף בסרט קצר בשוויץ. "אני בכל מקום", היא מתגאה.

נראה כי יש לך את מה שנקרא "החיידק" של השואו ביז. מה המקור לחיידק הזה?

"בואי נתחיל עם זה שאני נולדתי לאמא שלי, היא הייתה “חיידקית” רצינית. היא הייתה השראה של ממש. אבל גם נולדתי עם זה".

מה אמא שלך עשתה?

"את לא תאמיני, אבל אמא שלי נולדה במאה שערים, אבל למזלה ההורים שלה התגרשו ואבא שלה התחיל משפחה עם מישהי אחרת. כבר בגיל 3 , אחרי שאבא שלה עזב, היא כבר לא גדלה כדתייה. היא הייתה כותבת שירים, מספרת בדיחות. היא הייתה מתנדבת בלבדר מבוגרים וילדים עם מוגבלויות".

אופיר, הגיחה אל העולם תחת שם שונה. "הם קראו לי רונית כי הייתי הבכורה והבאתי  להם הרבה אור. הם גם החליטו לתת כבוד לסבתא ריקה". ב-2003, אחרי ניו יורק לפני התקופה שלה בקנדה ואז באל איי, היא הוסיפה שם שמרגישה שהוא חלק ממנה, אופיר, ומאז היא רונית אופיר אנגל. וקווין אופיר על הבמה.

היא למדה בבית ספר חקלאי בנהלל שם למדה שנתיים, במעין פנימייה. בצבא זוהתה מהר הנטייה האומנותית שלה והיא סופחה לעבוד עם קצינות חינוך על אירועים בבסיסים, עיצוב קטלוגים, וכל מה שיש בו אמנות.  רצתה לראות את העולם ולהצליח באמנות. היא החליטה לחסוך כסף וטסה לניו יורק.

"תמיד חיפשתי תכנים אמריקאים, עוד משהייתי ילדה קטנה. פה יש חופש. תמיד רציתי לדעת מה יש מעבר לאופק. בארץ היה לי תמיד קשה, כי אמא שלי תמיד אמרה לי שאין לה תמיכה, בעיקר עם אבא שלי." אביה נפצע בשתי מלחמות בישראל (כיפור וששת הימים), מה שהותיר אותו הלום קרב ומחוסר עבודה.

מגיל צעיר חלמה לחיות באמריקה ולשגרר את ישראל.  "אמא שלי אמרה לי, "את תהיי גדולה. היא שמעה את השיר הראשון שהוצאתי “The Passion Show” והוא זכה בפרס בינלאומי. קיבלתי יום אחד חבילה מאמריקה. אחי קורא לי, ואני פותחת אותה ויש שם פרס לשיר שלי ששלחתי לתחרות כתיבת שירים בינלאומית שנתמכה ע"י “VH1 save the music foundation”. וזה שיר שאני כתבתי, הלחנתי ושרתי.  זה היה חיזוק, אבל תמיד האמנתי במה שאני חושבת, במה שאני עושה, במה שאני מייצרת ויש לי קשר מיוחד עם היקום".

איך אמריקה קיבלה אותך?

"מדהים. הגעתי עם אנגלית לא מושלמת אבל הייתי הולכת עם מילון לכל מקום. למדתי אנגלית תוך כדי. למדתי גם היגוי אמריקאי".

כמה זמן היית בניו יורק?

"הייתי שנתיים בניו יורק. למדתי משחק בבית הספר למשחק "וויליאם אספר סטודיו". תוך כדי שלמדתי, עבדתי כבר כמעצבת רעיונות לתכניות טלוויזיה וגם כשחקנית. שתדעי, נסעתי לאודישנים בכל מקום, לאן לא הלכתי. הגעתי עד לפילדלפיה. בישראל עבדתי עם עמוס גיתאי "על העלילה" לדוגמא. יבוא היום ויגיע התפקיד שאני רוצה".

מה היית רוצה? מה תפקיד חלומותייך?

"אני רוצה לקבל תפקיד בסרט, שישקף את האופי שלי. שיראה כמה אני ורסטילית. הכי הייתי רוצה לעבוד עם שפילברג. אני גם יכולה לכתוב לסרטים שלו שירים. העיניים שלי תמיד על הפרס ואני לא משנה מה, מאוד מושקעת ותמיד מגיעה בזמן".

אחרי שנתיים בניו יורק, אופיר חוזרת לישראל אל חיק המשפחה, אבל לא לזמן רב, היא כבר רצתה להתקדם לשלב הבא והתחילה לשלוח חומרים שלה לכל מיני ארצות. היא קיבלה לא מעט הצעות, אך חיכתה להצעה המתאימה. כשהיא מקבלת מכתב מחברה שמציעה לה דיל, הגיעה לקנדה. כשדברים פחות מסתדרים כמו שלהם צפתה, לא נשברת וב2009, החליטה לפתוח חברה משל עצמה ושהיא תפיק אלבומים משל עצמה. היא קוראת ללייבל “Passion Show Records”. היא גם פותחת סניף באל איי. השיר הראשון שהיא מקליטה נקראת “The passion Show”, שיר שזכה עד כה ב18 פרסים. לפני שנה שיר נוסף שלה “Game of Love” היה מועמד לגראמי  עבור הופעה ווקלית והשיר הכי טוב.

ואני חייבת לשאול, למה קווין אופיר?

"מישהו שראה אותי ורצה להכניס אותי לתעשיית המוזיקה ונהיה המנג'ר שלי, עזר לי לעבור שלב.  אחרי כמה זמן הוא הציע שאוסיף קווין לשם שלי, כי זה יותר מתאים לאמנית בינלאומית".

מה שומר לך על היחס החיובי שלך לעולם הזה?

"עברתי שינוי גדול. אני לומדת תמיד, אני לא מתנגדת לידע. אני שואפת לגדולה ואני מאמינה מאוד בגדולה הזו".

מה זה אומר הגדולה הזו?

"זה אומר שאני אדם בעל עצמה והשפעה ואני רואה שאני משפיעה על אנשים דרך מי שאני, לא רק דרך השירה שלי.  אני אספר לך משהו. כשאמא שלי נפטרה, הייתי בקנדה שנתיים וחצי לא התראינו, ולא היה לי קלוז'ר. לא הגעתי להלוויה. וזה היה כמו שהיא חזתה כשהייתי ילדה קטנה. היא פשוט ככה אמרה לי יום אחד, "את לא תהיי בהלוויה שלי". זה ליווה אותי הרבה זמן וכך זה קרה. שבועיים הסתובבתי בלי ההבנה שזהו, היא נפטרה. לקח לי חודשיים. היא הגיעה אליי בחלום יום אחד והיא אמרה לי: "רונית, תמשיכי. הכל טוב, תמשיכי. אל תדאגי. את תהיי גדולה."

אני יודעת שאת שרה בתשע שפות( פרסית, עברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ועוד) מי הקהל שלך?

"הקהל שלי מעורב מאוד. אמריקאים, היספנים, פיליפינים, ישראלים, די מכל העולם".

עם מה את הכי אוהבת להופיע?

"עם השירים שלי אני הכי אוהבת. אני עולה עם רקדנים ויש לי גם להקה חדשה בשם “Liquid Passion”.

יש בלוק שלך משהו קצת מריטה, משם הפרסית?

"לא. לא מהבית. אגב בית, לפני ארבע שנים, ב2015, הוצאתי שיר בשם “Sound of the Jewish soul”. זה שיר שמחבר בין כל היהודים בעולם, הוא בעברית, רק הכותרת באנגלית. השיר היה מועמד לגראמי תחת הקטגוריה של רוחניות. באותה שנה הייתי מועמדת לעוד גראמי עבור השיר “Higher”. בעקבות השיר, מישהו מ"יד ושם" חיפש אותנו ומצאנו חלק מההיסטוריה המשפחתית שלנו. זה היה מדהים להצליח להשלים פאזל משפחתי".

ואיך הגעת להתחבר לקהילה הפרסית פה? אני יודעת שהיא ענפה.

"יש פה קהילה פרסית, שמתים עליי.  אני אגיד לך איך הגעתי אליהם. יום אחד פונה אליי מישהו מהקהילה הפרסית וביקש ממני שאופיע בפרסית. אמרתי לו שאני לא מדברת את השפה. עוברות שנתיים ואותו אדם מתקשר אליי שוב ואמר שהוא יזמין סטודיו וישלם על הכל העיקר שאשיר בפרסית. הוא הזמין אותי לבית שלו והקשבתי לכמה שירים והיה שיר אחד שממש התחברתי אליו, היה לו קצב איטי. החלטתי שאלמד אותו. היום אני מופיעה מולם וכשאני מופיעה, אני מופיעה עם כל השפות לא רק פרסית".

הוצאת סינגל עכשיו, “Fearless wings of love”נכון?

"כן. אני כל כך מתרגשת. עבדתי עליו שנתיים וחצי. עבדתי עליו עם טומי ברונו, הפקנו את השיר יחד. הסינגל יצא עכשיו ב11 לספטמבר, הוא חלק מאלבום שיוצא לקראת חנוכה או new year. זה הסינגל הפותח כי  חשוב לי שאנשים יבינו שאנחנו בתקופה של שינוי. שהכל זה אנרגיות. השיר מדבר על תקשורת ישירה בין אנשים ברמת האנרגיה, על איך אהבה תפיץ אור על העולם, על זה שצריך להבין את היקום ואת הצרכים האנושיים. זה סינגל אפוליטי רוחני, הוא נושא מסר של איחוד".

ותיקווה?

"את יודעת, אני לא אוהבת את המילה תקווה, כי זה מקום בו אתה במצב של המתנה, עמידה על הגדר. זה אולי יקרה , רק אולי. את צריכה להקשיב להמנון של אוסטרליה שמדבר על שפע, אושר, הכרת תודה לעומת הונדרוס שמדבר על שפיכת דמים, אחד המקומות הכי אפלים בעולם. גם ההמנון של אמריקה הוא טוב".

אם אומרים למשהו קווין אופיר, מה הכי היית רוצה שיעלה להם בראש? זמרת? אמנית?

"זמרת ושחקנית.  העיקר לעמוד על במות בכל העולם ולהופיע. שאני מלכת אנרגיה, טוב לב ואהבה".

על מה את עובדת בימים אלו?

"יש אלבום וספר בדרך וגם תכנית טלוויזיה".

את ממש מלאת תשוקה ועשייה. מה הכי היית רוצה לעשות?

" הייתי רוצה לעבוד עם מדונה, פינק, אייקון אני יכולה לעבוד עם כל אחד. אני אמצא מאג'יק עם כל אחד. אני רוצה שכל הקהילה היהודית בעולם תכיר אותי ואני רוצה שיהיה לי טור עולמי עם השירים שלי. וכמובן, אני רוצה לעבוד עם טייקון שיודע לראות את כל מה שאני יודעת לעשות ולעזור לי לתת לכל זה ביטוי."

פרטים נוספים על קווין אופיר ניתן למצוא בדף האינסטגרם, בשליחת מייל לכאן, או בטלפון 949.526.4292.

YOU MIGHT ALSO LIKE