ישראלים מספרים על החיים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות: גלי סילבר, פוקיפסי, ניו יורק
"אנחנו משפחה קטנה וחמודה, אוהבת אנשים ובעלי חיים, טבעוניים שאוהבים לעזור לכל אדם, אקטיביסטים, רודפי צדק ושלום. אנחנו תומכים גדולים בלגליזציה של צמח המרפא שהציל חיי מיליוני בני אדם ברחבי העולם- הקנאביס. אנחנו מקדישים את חיינו להסברה נכונה ושימוש שלו.
הגעתי לארה"ב בסוף 2011, בגיל 18. התכנון היה לטייל פה שלושה חודשים, אבל התאהבתי במרחבים, בחופש, בנופים המדהימים באנשים המנומסים והתרבות שאין בארץ, ולא רציתי לחזור.
הכרתי כאן את הפרטנר שלי לחיים, עמוס דב סילבר, בעקבות האהבה והרצון המשותף שלנו ללגליזציה בישראל. בפעם הראשונה נפגשנו בניו יורק ומאז לא נפרדו דרכינו. זה התחיל כידידות. גרתי שעה נסיעה ממנו. שלוש-ארבע פעמים בשבוע היינו נפגשים כדי לעשן ולבסוף פשוט נשארנו ביחד. טיילנו בכל ארה"ב. עשינו טיול גדול במשך חודש, וביקרנו בכל מדינה- מניו יורק ועד קליפורניה וחזרנו מהצד השני. פגשנו המון אנשים מעניינים בדרך.
עברו הרבה בחיים. בתחילה עבדתי בעגלות, בחנויות בגדים, וכרגע אני עוזרת ומלווה קשישים בבית אבות. עמוס עבד בתחילה במשלוחים. כיום, הוא מקדיש את כל חייו למען לגליזציה והנגשת הקנאביס לכל אדם בישראל.
עמוס הוא אולי הדמות הכי מוכרת ומשפיעה בתחום בשנים האחרונות. הוא מייסד רשת טלגראס המוכרת. הסוד שלו שאין לו סודות. הוא מתנהל תמיד בשקיפות. אחרי לא מעט התנכלויות מצד הרשויות בישראל ואף מעצרים הוא החליט לעבור לאמריקה מכיוון שהוא גם אזרח אמריקאי.
מערכת אכיפת החוק הפעילה נגדו את הסוכן הסמוי וכך תפרו לו תיק מלא שקרים וציירו אותו כ"ראש ארגון פשיעה". ישראל מאשימה אותנו במכירה וסחר בקנאביס, דבר שלעולם לא קרה. בכלל, אם אנחנו בארצות הברית איך זה הגיוני שסחרנו בסמים בארץ? לפני כמה חודשים אותו סוכן סמוי שכנע אותו לטוס לאוקראינה שם הוא נעצר על ידי הרשויות לאחר שבישראל הוציאו צו נגדו. גם אותי ואת הבן שלנו ניסו להביא לשם כדי לעצור אותנו אבל הם לא הצליחו. עכשיו, אחרי 4 חודשים סוף סוף הוא שוחרר למעצר בית באוקראינה. עכשיו אנחנו נלחמים על החזרתו לארה"ב וביטול ההסגרה לישראל.
עמוס לא נכנס לתחום בשל הכסף, הוא אדם נדיר שרואה בעבודתו שליחות אמיתית. מה שדחף אותו להיות אקטיביסט היה אבא שלו שחלה בסרטן וקיבל קנאביס רפואי. בישראל כשעצרו אותו על גרם קנאביס, התנאי לשחרורו למעצר בית היה להחזיר את רישיון הקנאביס של אבא שלו. זה היה גזר דין מוות עבור אביו. כמה חודשים לאחר מכן הוא נפטר. שם הכל השתנה והוא החליט שלא יכול להיות מצב שזה קורה לאנשים נוספים ולכן הוא החל לפעול.
באותו יום בו נעצר עמוס באוקראינה, הגיעו אל ביתי בניו יורק, שוטרים נציגי DEA ו- FBI בזמן שהבן שלנו ישן ואני במקלחת, ועצרו אותי על לא עוול בכפי. ההשפלה היתה קשה באופן שאי אפשר לתאר. עוכבתי במשך 7 שעות על ידי שוטרים מישראל שכל רצונם הוא למנוע את הלגליזציה המתקרבת בארץ. אני אקטיביסטית ידועה בישראל, תומכת ומעריצה של תנועת טלגראס שדוחפת ללגליזציה ואמשיך להיות. אנחנו מקווים שזה יגרום לממשלה להפוך את צמח המרפא, קנאביס, לחוקי.
משטרת ישראל טענה שאנחנו ארגון פשיעה שהרווחנו המון כסף ממכירה של הקנאביס שלא לפי החוק. האמת היא שלא הרווחנו כלום. אנחנו לא עושים את זה כדי להרוויח כסף אלא כדי להביא שינוי חשוב בישראל. הם אומרים מה שהם רוצים כדי להצדיק את עצמם. בסוף, לא היו להם הוכחות להעביר לאוקראינה ולא היו להם הוכחות להעביר לרשויות בארה"ב. כאן הבינו את זה מהר מאוד. בית המשפט קבע שאסור להם להטריד אותי יותר. האמריקאים חקרו ובדקו את ההאשמות, וגילו שאנחנו לא ארגון פשע אלא אקטיביסטים. אנחנו תמיד הולכים עם האמת עד הסוף והאמת היא הנשק הכי טוב.
אצלי האקטיביזם החל כשסבתא שלי חלתה באלצהיימר. זה היה לפני שגילינו שזה אלצהיימר הדבר הראשון ששאלתי את הרופאים כשלקחנו אותה לבית חולים היה האם קנאביס יכול לעזור. אמרו לי שלא ואפילו הזהירו אותי לא לתת לה. כמובן שבאותו יום כבר נתתי לה קנאביס. יום למחרת היא התעוררה מלאת אנרגיות ולמעשה חזרה לעצמה. הבנתי שקנאביס הוא לא טוב רק עבור חולי סרטן אלא גם מסייע לסובלים מאלצהיימר ולעוד המון מחלות שונות. מאז אני מפיצה את התרופה בכל מקום שאני יכולה ומדברת על היתרונות שלו בכל מקום.
אני אמשיך לדבר בתקשורת, להתראיין ולעשות הכל למען אלפי החולים בישראל שפונים אלינו לעזרה. בישראל, תהליך קבלת רישיון קנאביס יכול להתמהמה מעל לשנה ובסביבות ה- 8,000 שקל לאדם. לא לכל אחד יש את הזמן ואת הכסף והתהליך מורכב. החולים צריכים לעבור שנה שלמה בה הם לוקחים כדורים לשיכוך כאבים, ובעצם כל הכדורים האפשריים. רק אחרי שניסו הכל הם יכולים לבקש בקשה לקנאביס. אני עושה הכל למען המטרה הזו.
ניו יורק בדרך ללגליזציה. כשיש לגליזציה המדינות מרוויחות המון כסף, האזרחים הרבה יותר רגועים והפשיעה יורדת. ישראל די קרובה לשם, ביבי כל שבועיים זורק הצעות בעניין, לא יודעת אם זה ספין פוליטי, מקווים שמתישהו זה ישתנה בישראל".
מה את הכי אוהבת בארה"ב?
אני אוהבת את הנופים, את המרחב והחופש. ארה"ב פשוט לא נגמרת ואפשר לנסוע חודשים ולהגיע לכל כך הרבה מקומות מדהימים שאף אחד לא ביקר בהם. אני אוהבת את השקט והשלווה, שכל אחד בפינה שלו. אומרים שלום לשכן ואף אחד לא מתערב לך בעניינים ושואל יותר מדי שאלות.
אוהבת את התרבות האמריקאית ואת האופי המיוחד להם.
מה את הכי לא אוהבת בארה"ב?
האמת שאין לי שום תלונה, אני מאוד אוהבת את ארה"ב ואין לי אפילו מילה רעה אחת להגיד.
מה מבחינך הדבר השונה ביותר בין ישראל לארה"ב?
הממשלה, השלטון, האנשים, הדרך שבה נוהגים בישראל וצופרים לפני שמתחלף הרמזור לירוק. באמריקה לכולם יש סבלנות ולא מנסים לאכול אחד את השני.
למה את הכי מתגעגעת בארץ?
לאוכל. אנחנו טבעונים והאוכל הטבעוני בארץ פשוט מדהים.
מתגעגעת לחומוס אמיתי וטעים, החומוס הכי טוב שאכלתי בארה"ב נמצא בברוקלין.
למה את הכי פחות מתגעגעת אליו בארץ?
ללחץ של האנשים, של החיים.
שאלה פוליטית: מה את חושבת על האירועים האחרונים בישראל?
המצב בישראל קשוח, אני בעד להחליף את כל הממשלה. האנשים סובלים. מסכימה ותומכת ברוב האידאולוגיה של משה פייגלין.
איזה חפץ מזכיר לך יותר מכל את ישראל?
במבה, כמובן. פיוז טי וחטיפים אחרים.
סדרת טלויזיה ישראלית האהובה עלייך ביותר (בעבר או בהווה)?
פאודה, עספור.
תוכנית הטלוויזיה שעליה גדלת?
פעם היה ערוץ הילדים.
איזו מילה בעברית את הכי אוהבת?
שלום.
מה מבחינתך המאכל הכי ישראלי?
חומוס ושניצל תירס.
מה החטיף הישראלי האהוב עלייך ביותר?
במבה וצ'יטוס כאפה (עם הקטשופ).
טיפ לישראלי המתחיל באמריקה?
תמצא קהילה טובה, תכיר אנשים, תעבוד קשה. הכל משתלם בסוף ושיהיה המון בהצלחה.
