מחוקקי קליפורניה מתכוונים להסלים את העימות עם חלק מערי המדינה בנוגע למכירת קנאביס בתחומן, ולחייב את הערים להסיר את האיסורים שהעבירו על פתיחת עסקי קנאביס בתחומן - אם רוב הבוחרים בעיר נתונה הצביעו בעד "הצעה 64", שהפכה ב-2016 את השימוש במוצרי קנאביס לצרכי הנאה לחוקית בתחומי המדינה.

סקרמנטו בעד. רוב הרשויות המקומיות נגד. מי ינצח?

חוק העושה את דרכו במעלה תהליך החקיקה יחייב את הערים בהן הצביע רוב בעד הצעת החוק לאפשר לפחות עסק אחד לממכר קנאביס על כל ארבעה ברים או מסעדות עם רישיון להגיש אלכוהול, או אחד לכל 10,000 תושבים - הנמוך מביניהם. החוק, AB 1356, יחייב לפתוח עוד 2,200 חנויות לממכר הצמח ומוצריו ברחבי המדינה - יותר מפי שלושה מ-631 הקיימים כרגע.

הצעת החוק החדשה פותחת חזית שנייה בין סקרמנטו לשלטון המקומי בנוגע לממכר הקנאביס, חודש לאחר שרשויות מקומיות תבעו את ממשל ניוסום בתגובה להחלטה שאישרה משלוח קנאביס ישיר ברשויות שאסרו על חנויות קנאביס.

הדמוקרטים, התומכים ברובם הגדול בהצעה, מציינים כי הבוחרים ב-388 מתוך 540 הערים והמחוזות של המדינה הצביעו בעד הצעה 64, שני שלישים מכלל הרשויות המקומיות אסרו על פתיחת עסקי קנאביס בתחומיהן. "מצער שהערים והמחוזות לא באמת מילאו אחר רצון הבוחרים לספק גישה חוקית בהתאם להצעה 64", אמר חבר אסיפת המחוקקים פיל טינג (דמוקרטי מסן פרנסיסקו), מחבר הצעת החוק.

החוק קיבל לאחרונה דחיפה כשצלח את הוועדה. הפאנל ששוקל את השפעתם התקציבית של חוקים מוצעים צפוי להצביע על ההצעה (שתכליתה ליצור הרבה יותר הכנסה למדינה מכפי שיישומה יעלה) ביום חמישי, וטינג אופטימי באשר לסיכויים להביא את החוק כל הדרך להצבעה במליאה, להעברה מקבילה בסנאט ולשולחנו של המושל.

"מצער שהערים והמחוזות לא מילאו אחר רצון הבוחרים". חבר האסיפה פיל טינג, דמוקרטי מסן פרנסיסקו (צילום: אסיפת המחוקקים של קליפורניה)

אולם קואליציה גדולה של ערים ומחוזות נלחמת בחוק, ומכנה אותו מחטף מצד סקרמנטו שרומס את זכותן של רשויות מקומיות לקבוע אילו עסקים יורשו לפעול בתחומיהן. "אני חושבת שזה מגוחך ומוגזם", אמרה אמילי גייבל-לאדי, ראש העיר בורבנק. "זו דוגמא נוספת להתעקשות של סקרמנטו להחליט את מה שקורה ברמה המקומית, וזה פשוט לא נכון". פרנסי בורבנק אסרו על ממכר קנאביס בתחומי העיר, למרות ש-61% מתושביה הצביעו בעד חוק הלגליזציה.

ערים שאסרו על הפעלת חנויות קנאביס בשטחן טוענות שיש להן חששות בנוגע לביטחון הציבור בהכנסת עסקים המוכרים סם שעודנו אסור על פי החוק הפדרלי. "אחת הבעיות היא הטיפול במזומנים שכרוך במכירת קנאביס", אומר גייבל-לאדי, מתכננת ערים בשירות עיריית ל.א. בעברה. "זה מדאיג עבורנו כשיש כמויות גדולות של מזומנים".

החלטתן של רוב הרשויות המקומיות לאסור על חנויות מריחואנה פגעה בצמיחת שוק המריחואנה החוקי במדינת הזהב. הצעה 64, שנתמכה בידי ניוסום ואושרה בידי 57% מן המצביעים במדינה, יצרה מערכת שבה המדינה מעניקה רישוי לחנויות קנאביס, אולם רק אם הרשות המקומית מעניקה רישוי אף היא. כיום עומד מספר העסקים החוקיים לממכר קנאביס ומוצריו על 10% מכפי שחזו בפקידות הגבוהה בסקרמנטו.

ביום חמישי האחרון אמר ניוסום כי הוא צופה שמסי הקנאביס יכניסו 359 מיליון דולר בשנה הבאה, ירידה של 156 מיליון דולר מתחזיות קודמות, לאור קשיי ההמראה של שוק הקנאביס החוקי החדש. המושל לא הביע את עמדתו על הצעת החוק של טינג. ביום חמישי אמר ניוסום כי סירובן של ערים רבות לאשר את פתיחתן של חנויות קנאביס היה צפוי כשהוא ותומכים אחרים הסכימו לתת לרשויות המקומיות את המלה האחרונה בנוגע למיקומן של חנויות העישון, כדי שלא יתנגדו למהלך.

כל הרעיון היה שנתח מהכסף העצום שנשרף על העשב יגיע גם לידי הציבור

"בגלל ההתחייבות שנאלצנו לבצע כלפי הערים והמחוזות, ידענו שהם יגלו עיקשות בנוגע לאספקת גישה ונקודות ממכר, ושזה ייקח יותר מכמה מדינות אחרות", אמר ניוסום במסיבת עיתונאים בנוגע לתקציב המדינה בשבוע שעבר. ניוסום אמר כי משרדו עובד על הגדלת מספר מוכרי הקנאביס.

טינג מצידו אומר שהצעת החוק שלו משקפת את רצון הבוחרים, שאישרו את הצעה 64 ב-342 מתוך 482 ערים במדינה, וב-46 מתוך 58 המחוזות שלה. "מה שהצעת החוק הזו עושה הוא לוודא שבוחרים שהצביעו בעד הצעה 64 יקבלו גישה לקנאביס, במיוחד בתחומי שיפוט שבוחריהן אישרו אותה", אמר טינג לעמיתיו בישיבת חקיקה לאחרונה. "מי שגר בתחום שיפוט שבו הרוב הצביע נגד - לא יושפע כלל".

הילארי בריקן, עורכת דין מלוס אנג'לס המייצגת חברות קנאביס, מברכת על הצעת החוק של טינג. "אני חושבת שזו התפתחות חיובית מפני שבלי גישה למוצרים שנתונים לרגולציה, ערים ומחוזות רבים חונקים את הניסוי הדמוקרטי בלגליזציה. אם דברים לא ישתנו, השוק השחור ימשיך להשתולל".

החוק גם מעניק הקלות ופטורים לערים קטנות. כך למשל הדרישה לחנות אחת לכל רבבת תושבים יאפשר לעיר כמו סולאנה ביץ', לדוגמא, עם מעט יותר מ-13 אלף תושבים, לאשר רק חנות אחת במקום הרבה יותר לפי חישוב של אחת לכל ארבעה עסקים המורשים להגיש אלכוהול. בורבנק, עם 104 אלף תושבים, תידרש לאשר 10 חנויות. אבל אם היינו הולכים לפי 91 הברים והמסעדות בעלי רישירון האלכוהול, זה היה פי שניים. בנוסף, כמצוין לעיל, ערים ומחוזות שרוב תושביהן הצביעו נגד הלגליזציה לא יידרשו כלל לאשר פתיחת חנויות לממכר העשב השנוי במחלוקת.