"כשאין משפחה מסביב גידול ילדים הוא מאוד אינטנסיבי ודורשני"
ישראלים מספרים על החיים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות: ענבל ישורון, ואן נייס, לוס אנג'לס

"אני בת 41, גרושה ואם חד הורית לשני ילדים מקסימים: אור בן 10 ולינוי בת 7. הגעתי לאמריקה בשנת 2001. הכרתי כאן את בעלי, ונשארתי מאהבה. כיום, אנחנו גרושים.

אין לי משפחה באמריקה, כולם בארץ. ניסיתי לחזור לישראל כדי להיות בסביבה תומכת יותר, אבל נאלצתי להישאר כי הילדים שלי אזרחים אמריקאים, וצריכים להיות ליד אבא שלהם.

בהתחלה, ארה"ב לא משכה אותי באותה מידה כמו את החברה הכי טובה שלי, שכבר גרה כאן באותו הזמן. לא קיבלתי ויזה ובכל מקרה תיכננתי רק לטייל. נסעתי ליפן, וברגע שראו שקניתי כרטיס ליעד הזה, קיבלתי אשרת כניסה גם לארה"ב.

הלכתי וחזרתי כמה פעמים עד שהכרתי את הגרוש שלי ופשוט נשארתי. היה לי קשה להתרגל חזרה למנטליות הישראלית אחרי שהכרתי שיש דברים אחרים.

בשנה הראשונה פה רציתי לעשות הכל ולהתנפל על הכל. ראיתי מסביבי גם אנשים שהתפרקו לגורמים. אמריקה יכולה לגרום לך ללכת לאיבוד אם לא תדע את הגבולות שלך. כאן אין דין ואין דיין.
לימים התחתנתי, נולדו לי שני ילדיי, ונשארתי בבית כדי לגדל אותם. כשאין משפחה מסביב גידול ילדים הוא מאוד אינטנסיבי ודורשני. לא היו לי חברים כאן. הייתי די בודדה. בעלי היה עסוק ורוב הזמן לא היה בבית, אז התרכזתי בלתת לילדים שלי את כל מה שאני יכולה. 

אחרי משבר גדול במערכת היחסים הזוגית החלטתי שאני עושה הכל כדי להיות עצמאית, ולהיות מסוגלת לצאת מהבית ולהתגרש.

הצטרפתי לקבוצת אמהות בפייסבוק שתמכה בי והרימה אותי המון 'the working ima in America'. המצאתי לי קונספט חדש שעבד מדהים. פתחתי את  inbal cooking in la והצעתי לקהילה שאבשל להם אוכל ביתי מגוון מכל הלב, ואגיע אליהם עם משלוחים חינם. כל יום ראשון דאגתי לשים בקבוצה שלי בפייסבוק תפריט ואנשים הזמינו מראש אוכל לכל השבוע. אנשים התלהבו מהרעיון ולי זה התאים כמו כפפה.

עבדתי המון. התחלתי גם לבשל לבתי-ספר אוכל כשר. האמהות שמחו שהילדים שלהם מקבלים אוכל טוב במקום האוכל האמריקאי שהיה קיים. העסק עבד כל כך טוב שכל האוכל היה מוזמן מראש, וכמעט לא היתה אפשרות להזמין באותו היום, כי הייתי עמוסה. זה היה מבורך, אבל עבדתי מאוד מאוד קשה.

העבודה שלי נקטעה בעקבות נסיעה לישראל. ביליתי בארץ שנה שלמה.

בשנה שעברתי את הגירושין זה היה קשה מאוד. הלקוחות שלי שהיו עדים לקשיים, תמכו בי לא מעט. נשים שנמצאות אף הן בתהליכי גירושין הזדהו ותמכו. בחרתי לשתף. בכל פעם שמישהי כתבה לי שאני עושה לה חשק לעשות יותר בשביל עצמה, זה דחף אותי להמשיך, לא להתבייש, לפתוח, לפנות, לתת השראה לעוד אחרי שיבואו, שאף אחת לא תפחד.


כשחזרתי מישראל הקהילה עטפה אותי. הכרתי כאן חברות חדשות. לאט לאט בניתי לי את החיים שאני אוהבת עם סביבה תומכת: שבתות, חגים, מסיבות וקשקושי טלפון יומיומיים.


חזרתי גם לבשל. ניסיתי עוד כמה עבודות קטנות בדרך, אבל האוכל קרא לי חזרה. זו התשוקה הגדולה שלי ואני פורחת בה".

מה את הכי אוהבת בארה"ב?

המרחב. זה מוזר שיש ימים מסויימים שזה גם הדבר שהכי מציק לי כאן. אתה יכול לעשות הכל ואף אחד לא יעיר לך, אבל מנגד גם לאף אחד לא אכפת כל-כך. אני גם אוהבת את זה שלא צריך משכנתא לסושי.

מה את הכי לא אוהבת בארה"ב?

להיות רחוקה מהמשפחה שלי. לחכות חצי שעה לרוקח שיכניס את התרופות לשקית שלהן, גם אם הן מולו ובידיים שלו- הכי מרובע שיש.
את המונח הקסום מהגיהנום 'I’m Sorry' ארוך ומשתפך עד אין סוף כשתכלס לא מעניין להם ת'צורה.

מה מבחינך הדבר השונה ביותר בין ישראל לארה"ב?

בגדול, החוצפה- הכל מתחיל ונגמר שם. בישראל אף אחד לא פראייר ולכולם אין זמן אף פעם. לפעמים הנחת-רוח האמריקאית תוציא מהדעת, אבל לפחות מכבדים אותך.

למה את הכי מתגעגעת בארץ?

למשפחה שלי, לחברים, לאוכל ולים- שהמים נעימים בו בקיץ כמו באמבטיה.

למה את הכי פחות מתגעגעת אליו בארץ?

לדחיפות. לבירוקטיה המייבשת. למכוני השמה שעושים לך איבחון לעבודה שהוצעה לאחת מאלף איש. לשלם על משהו שעולה 99 סנט - 150 שקל, כי זה מותג.

מה הכי ישראלי בעיניך?

לדבר עם אנשים במקומות ציבוריים כאילו הם חברים שלך רק כי חיכו לידך בתור.

שאלה פוליטית: מה את חושבת על האירועים האחרונים בישראל?

אני הכי לא בעניין של פוליטיקה. לא מקשיבה לחדשות, אין לי ערוץ ישראלי בבית. יש לי מספיק בעיות משל עצמי לפני שאנסה לפתור את בעיות העולם.

איזו עיר הכי אהובה עליך בישראל?

טוב נו, אני אגיד עכו כי שם נולדתי ויש בה ים, ועיר עתיקה כיפית וטעימה. משם סחבתי איתי את החברים הכי טובים שמלווים אותי עד היום.

איזה חפץ יש לך מזכיר לך יותר מכל את ישראל?

הכלי לטיהור בית שלי שהבאתי מהעיר העתיקה בעכו, הבאתי מהבית של אמא, ןהתהילים היפה מעור ורוד שקנה לי האחיין שלי בארץ.

איזה אירוע, מאורע, מקרה (בעבר או בהווה) הוא החשוב ביותר בעיניך למדינת ישראל?

הקמת המדינה, כמובן, שזכינו למקום משלנו. 9/11 האסון שהעיר את העולם להבין ולפתח אמפטיה למה שאנחנו עוברים בישראל כל הזמן.

מה היית מעבירה מארה"ב לישראל?

תחליפי חלב לקפה טעימים. היה חסר לי נורא.

איזו מילה בעברית את הכי אוהבת?

אהבה.

איזו מילה בעברית את הכי שונאת?

ברירת מחדל.

מסעדה מומלצת בעיר המגורים (בארה"ב):

Carnival.

מסעדה מומלצת בישראל:

אל גאוצ'ו. בטח כבר יש מיליונים טובים יותר, ואני לא מעודכנת.

מה מבחינתך המאכל הכי ישראלי?

חומוס.

מה החטיף הישראלי האהוב עלייך ביותר?

ביסלי בצל, פסק זמן הכחול והסגול.

טיפ לישראלי המתחיל באמריקה?

תמצא ותשקיע בחברים טובים, זה יעשה לך את האמריקה שלך. אל תתבייש לבקש עזרה, יש הרבה אנשים שיעזרו לך. תמשיך לחפש, ואם אתה שם לב שהזמן עובר והריק נשאר תזוז לאן שממלא לך כל עוד אתה יכול.

YOU MIGHT ALSO LIKE