בעוד ג'ניפר הארט השיכורה נהגה כשששת ילדיהם המאומצים ברכב ה-SUV המשפחתי, רעייתה שרה ישבה לצידה במושב הנוסע וחיפשה דרכים שונות לשים קץ לחיים. בזמן שהרכב היה בדרכו לצוק בגובה 30 מטר מעל האוקיאנוס השקט, שרה עסקה בחיפושים מקוונים:
בני משפחת הארט. מאחורי החיוכים - משמעת "כמעט רובוטית" (צילום: פייסבוק)
"כמה קל ליטול מנת יתר מתרופות ללא מרשם?", "האם 125 מ"ג של בנאדריל יכולים להרוג אישה במשקל 125 פאונד (כ-57 ק"ג)?", "כמה זמן לוקח למות מהיפותרמיה בזמן טביעה במכונית?". אחד מחיפושיה האחרונים היה "מקלט לכלבים שאינו הורג".
הפרטים המזוויעים התבררו לאחר שחבר מושבעים של חוקר מקרי מוות החליט פה אחד כי ג'ניפר ושרה הארט התכוונו למות יחד עם ששת ילדיהם המאומצים: מרקיס בן ה-19, האנה בת ה-16, דבונטה בן ה-15, ג'רמיה ואביגייל בני ה-14, וסיירה בת ה-12.
בתחילה נדמה שהרעיון, שההורים יסיעו את ילדיהם מביתם בוודלנד שבוושינגטון למותם במנדוסינו שבקליפורניה. עמודי המדיה החברתית שלהן כללו תמונות של ילדים מחייכים מאוזן לאוזן ומחזיקים בשלטים שהצהירו "אהבה היא תמיד יפה".
ככל שהתקשורת הארצית התמקדה בסיפור, החלו לעלות פרטים לפיהם הילדים ביקשו נואשות עזרה מהשכנים. עלו האשמות לפיהן שתי האמהות המאמצות התעללו בילדים והרעיבו אותם. חקירתו של חוקר מקרי המוות הוסיף תובנות בנוגע למה שגרם לג'ניפר ולשרה לשים קץ לחיי כל שמונת בני המשפחה.
רזון בריא של ילדים, או יותר מזה? (צילום: פייסבוק)
כשג'ניפר נהגה במורד הכביש המהיר 101, היו לה חמש בירות במערכת, די להקשות עליה לתפקד כראוי. עדים שהכירו את המשפחה סיפרו שהיא שתתה רק לעתים רחוקות. ההנחה היא שהיא שתתה כדי לאזור אומץ לעשות את המעשה הנורא.
כשהרשויות נכנסו לבית המשפחה, הוא נראה מסודר, נקי ומשופץ לאחרונה, לדברי החוקר ג'ייק סלייטס מסיירת הכבישים המהירים של קליפורניה. אולם בעוד שחדרן של ג'ניפר ושרה היה מרוהט ומקושט, חדרי הילדים היו ריקים. החוקרים ציינו כי כל רכושם הושאר מאחור, ובני המשפחה לא לקחו את מברשות השיניים שלהם לפני שעזבו ליומיים. ימים ספורים לפני שהמשפחה נספתה בהתרסקות, השירות להגנת הילד במדינת וושינגטון הזמין בדיקת רווחה לילדים. אולם ב-26 במרץ איש לא השיב לדפיקה בדלת. המשפחה כבר לא היתה שם.
הקריאות למשטרה החלו שנתיים לאחר שהשתיים הפכו להורים, בזמן שהתגוררו במינסוטה. הם נקראו לראשונה ב-2008 כשאחד הילדים סיפר למבוגר שג'ניפר הכתה אותו בזרועו, אולם התיק נסגר לאחר שהמדינה קבעה כי הילד נפל. לאחר קריאה נוספת למשטרה ב-2011 הודתה שרה באשמת אלימות במשפחה לאחר שהודתה בפני שוטרים שגרמה לאחת הילדים חבלות על ידי מכות בעכוזה בעודה כפופה מעל שפת האמבטיה.
שרה וג'ניפר הארט (צילום: פייסבוק)
לאחר שהמשפחה עברה לוודלנד שבוושינגטון החלו הילדים לדפוק על דלתו של שכנם, ברוס דקאלב, בבקשה לעזרה ואוכל באמצע הלילה. לדברי תיק החקירה, הילדים התלוננו גם על יחס גזעני. עדים סיפרו לחוקרי סיירת הכבישים כי הילדים היו "ממושמעים במידה קיצונית, כמעט רובוטים", צעדו בסך לחדר השינה ונאמר להם מתי הם יכולים ללכת לשירותים. שרידיהם של כל הילדים לבד מדבונטה נמצאו, ואף שההנחה היא שהוא נספה כמו אחיו ואחיותיו, הרשויות מקוות שמישהו יצליח להוכיח אחרת.
את ג'ניפר ושרה הארט לא ניתן לחקור או להעמיד לדין עוד. חקירת המוות הסתיימה. מותן של בנות הזוג נרשם כהתאבדות בעוד מותם של ששת הילדים נרשם כרצח. מה שיכול להשתנות כעת, אומר חוקר מקרי המוות של מחוז מנדוסינו (החובש גם את כובע השריף), תומס אולמן, הוא הפיקוח הפדרלי על התעללות בילדים. חמש מדינות היו מעורבות במהלך השנים באימוצם של הילדים ודיווחים על התעללות בהם. "מהם הכשלים המערכתיים שתיקונם יכול היה למנוע זאת?" שאל אולמן רטורית. "אין לנו מאגר מידע ארצי לתלונות על התעללות בילדים". המקרה, אומר אולמן, צריך "לפקוח את עיניהם" של המחוקקים.
