"אבא שלי נפטר בגיל 28 כשהייתי בן 7. גרנו בקריית ים בחיפה. כיוון שאני בן יחיד הפכתי למפרנס במשפחה אבל לא הצלחתי לפרנס את אמא שלי בכבוד, היה לנו מאוד קשה בארץ.

חבר אמר לי שבארה"ב יש יותר אפשרויות לעבודה, ולכן בגיל 22, אחרי הצבא, החלטתי לנסות את האתגר, וזאת כדי לסייע למשפחה. שישה חודשים אחרי שהגעתי לאמריקה, אמא שלי באה בעקבותי. זה היה בתזמון מושלם, כי מיד לאחר מכן, המפעל בו עבדה, פשט רגל.

עברתי המון מדינות במהלך השנים בארה"ב. התחלתי לעבוד בפילדלפיה, שם אימי עדיין מתגוררת. עברתי משם למרילנד, אחר-כך פלורידה, שיקגו, ניו יורק, אלבמה, סן פרנסיסקו, סן דייגו ולפני כשלוש שנים הגעתי ללוס אנג'לס. כאן גיליתי שיש יותר ישראלים, הכל כשר פה, יש פה אהבה ישראלית ולכן, זה המקום המתאים ביותר עבורי".

"בבעלותי חברה לניקוי. זה אמנם העיסוק שלי, שמכניס לי כסף, אבל מה שמעסיק אותי יותר מכל זה 'השבת אצל יניב', שהפך לשם דבר כאן. כשגרתי במרילנד חבר אירח אותי בארוחת שבת. זה היה מדהים בעיני. האירוח נכנס לי לתוך הלב. מכיוון שאני מכיר הרבה מאוד אנשים, הוא הציע לי לפתוח את הבית שלי ולהתנסות באירוח ארוחות שישי בערב. התחלתי יחד עם השותף שלי לדירה. תחילה הזמנו רק אדם אחד ואז עוד אחד. לאט לאט זה גדל לשלושים איש.

עם הזמן, רציתי לעבור לאזור חם יותר, ומיד עם המעבר ללוס אנג'לס, קניתי בית שיהיה מספיק גדול לאירוח. דמיינתי במוחי כיצד אני מארח המונים לשישי בערב. התחלתי שם את 'השבת אצל יניב' וזה צבר תאוצה, והגענו לשישים איש בארוחה. יום אחד הודעתי בפייסבוק שגל גדות מגיעה. כולם דיברו על זה בעיר, זה תפס חזק. מכיוון שהבטחתי החלטתי לקיים. הלכתי לחברה שעובדת בשדרת הכוכבים כדמות של גל גדות וביקשתי ממנה להגיע לארוחה עם התלבושת. שישי הגיע, 150 איש היו בביתי חיכו לכוכבת, ואז מגיעה חברה שלי עם החרב והמגן והכל. זה היה מדהים. כולם נהנו. מאז, כל שבוע אני מפרסם אילו מפורסמים מגיעים לארוחה. לעיתים באמת מגיעים מפורסמים ולא אנשים בתחפושת כמו: סאבלימינל, רגב הוד, הרב יגאל כהן, הרב דניאל כהן, אבי מסיקה, גילי מיילי ועוד רבים".

"עם הזמן 'השבת אצל יניב' משכה יותר ויותר אנשים. מכיוון שיש גבול לכמות שאני יכול להכיל בביתי, ויתרתי על בריכה בחצר שלי ובמקום זאת, בניתי אולם גדול שיכול להכיל 400 איש. כל שישי וכל חג אני מארח שם בין 200 ל-330 איש. אני חי משבת לשבת. ביום ראשון אני מתחיל את הקניות. מיום חמישי אני מבשל הכל לבד.

בין היתר, מגיעים אלי אנשים מבוגרים שלבד בשבת כי הילדים שלהם רחוקים, משפחות שרוצות ליהנות מאווירת שבת אחרת, אורחים מכל המינים והסוגים. בפסח היו לי 1600 איש בכל ימי החג, זה שמונה ארוחות. את הכל אני נותן בחינם ומהלב. בשנתיים האחרונות בהן אני מארח את ארוחות השבת האלו, שמונה זוגות הכירו אחד את השנייה אצלי והתחתנו. זה מרגש ומדהים. חווית האירוח הראשונה במרילנד של חבר שלי, היתה כל כך משמעותית עבורי והובילה אותי לגלות את הייעוד שלי. 

יש לי חלום לבנות בניין ענק שאוכל לארח בו חמשת אלפים איש מכל העולם, לכל מי שרוצה להגיע. שיהיה מקום שיקרא 'שבת סנטר' ויתן מענה לארוחות שישי, חגים, חתונות ועוד אירועים רבים. היום אני מחפש היום אנשים שילכו איתי יד ביד ויהיו שותפים למיזם המדהים שהרמתי פה ולחלום שלי. זה קשה לעשות הכל לבד אבל אני ממשיך כי זה עושה טוב לי וטוב לאחרים".

מה אתה הכי אוהב בארה"ב?

לאחד יהודים בגולה. האחדות שיש בגולה למרות הגודל והבלאגן. נראה שאנחנו מפוזרים אבל אנחנו יחד. מרגישים משפחה למרות המרחק.

מה אתה הכי לא אוהב בארה"ב?

לא אוהב לראות יהודי הולך עם גויה.

מה מבחינך הדבר השונה ביותר בין ישראל לארה"ב?

כסף והצלחה.

למה אתה הכי מתגעגע בארץ?

לאוכל.

למה אתה הכי פחות מתגעגע אליו בארץ?

לצפירות של הנהגים, ללחץ של הארץ.

מה הכי ישראלי בעיניך?

לצעוק בטלפון במקומות ציבורים.

שאלה פוליטית: מה אתה חושב על האירועים האחרונים בישראל?

שהלוואי שיהיה שלום.

איזו עיר הכי אהובה עליך בישראל?

ירושלים- יש בה משהו קדוש וטהור.

איזה חפץ יש לך מזכיר לך יותר מכל את ישראל?

תפילין.

איזה אירוע, מאורע, מקרה (בעבר או בהווה) הוא החשוב ביותר בעיניך למדינת ישראל?

הזכייה האחרונה בארוויזיון של נטע ברזילי. 

מה היית מעביר מארה"ב לישראל?

דולרים.

איזו מילה בעברית אתה הכי אוהב?

צדיק (יותר נכון כשמבטאים את זה 'צאדיק')

איזו מילה בעברית אתה הכי שונא?

אחזור אלייך עוד דקה.

מסעדה מומלצת בעיר המגורים (בארה"ב):

פאסיפיק כושר גריל.

מסעדה מומלצת בישראל:

רדמיט, אלנבי בת"א.

מה מבחינתך המאכל הכי ישראלי?

שווארמה.

מה החטיף הישראלי האהוב עלייך ביותר?

במבה אדומה.

טיפ לישראלי המתחיל באמריקה?

'שבת אצל יניב' בפייסבוק. וברצינות מגיעים, יוצרים קשר ומתחילים להסתדר.