טקס פרסי האקדמיה לאמנויות ומדעי הקולנוע מציע השנה את רוב הסיבות המסורתיות להתיישב מול המרקע: לראות את הכוכבות הגדולות בתבל בשמלות מעצבים ותכשיטים שאולים, סרטים נהדרים שיעוטרו בכבוד הרם ביותר של תעשיית המסך הגדול. יהיו גם נאומים נמלצים והפתעות מרעישות בין זוכי הפרס עצמו.
בפעם ה-91: והאוסקר הולך ל...? זו לא השאלה המסקרנת של הערב
אולם השנה יש סיבה נוספת לצפות: זהו הפרק האחרון בעונת הפרס של השנה, שהיתה סוערת ומלאת שערוריות כמו שהוליווד לא ראתה זה יותר מרבע מאה - והוא ישודר לייב. מהשגיאות, ניסיונות הנסיגה המבוהלים, ביטול ההנחיה של קווין הארט ועד לשיר משותף של ליידי גאגא ובראדלי קופר והופעה של להקת קווין. רק להכין את הפופקורן.
אם המפיקים, דונה ג'יגליוטי וגלן וייס, יצליחו להוציא מטקס נטול מנחה, שתוכניתו לא הפסיקה להשתנות, רגעים נוגעים, מפעימים, עם הומור מכוון - יגיע להם פרס אמי, אוסקר למפעל חיים והופעת אורח ב"מקגייוור". מה שבטוח הוא שיהיה קשה להוריד את העיניים מהמסך - לטוב ולרע. ג'יגליוטי, אגב, מואשמת על ידי רבים ממאשימותיו של הארווי ויינסטין כמי ששיחקה תפקיד מרכזי בטיוח פשעיו והסתרתם - כי לא היתה די דרמה בלי זה.
זה אמנם לא הסופרבול, אבל גם מחצית מתעריף הפרסומות של המשחק הגדול זה לא רע בכלל, ושבועון תעשיית הפרסום אדוויק מדווח כי כל משבצות 30 השניות, במחיר 2.6 מיליון דולר האחת, נמכרו. וכמו בהרבה מקרים, מומלץ ללכת בעקבות הכסף, כי האנשים שמוציאים אותו כנראה יודעים משהו.
יצליחו להוציא מין מהסלע? המפיקים, דונה ג'יגליוטי וגלן וייס (צילום: Citizen Tribune)
ב-2011 היה משבר בעמדת מנחה הטקס לאחר שאדי מרפי פרש במפתיע. יומיים לפני פתיחת המופע הצליחו לשכנע את בילי קריסטל הוותיק שיבוא להציל את המולדת, אף שרבים פקפקו אם יהיה לו די זמן לכך. היה לו, מה חשבתם?
הארט איבד את התפקיד בדצמבר לאחר שצצו ציוצים הומופוביים מעברו. איש לא רצה את התפקיד כפוי-הטובה, שהוא יותר אישרור למעמד שכבר יש לך בעיר הנצנצים, ואפשר להפסיד בו הרבה יותר מאשר להרוויח. היה רעיון גאוני לתת לדה רוק להנחות, אבל הלו"ז שלו לא איפשר.
הרשת כה צמאה למישהו שינחה ויגאל את המסורת עד שעלו תיאוריות קונספירציה פרועות שברגע האחרון תתייצב למשימה חביבת הקהל וופי גולדברג, שנעלמה לאחרונה מתוכנית הבוקר "דה ויו". הסיכויים לכך קלושים, אבל חייבים להודות שהיה יכול להיות מגניב.
מעניין מי דאג שהציוצים הישנים יצוצו. קווין הארט (צילום: Ad Age)
בפעם האחרונה שטקס פרסי האוסקר נערך ללא מארח היה ב-1989 וקטע הפתיחה כלל את רוב לואו, רוקד ושר עם שלגייה כשהוא נראה ונשמע כמי ששאף את תוכנו של בלון הליום. לואו עד היום לא מבין איך הוא נפל ככה. באופן אירוני, לראות איך המארגנים הולכים להתמודד בלי מנחה ייתן לאנשים סיבה להעביר את הערוץ ל-ABC לא פחות מהמנחה הכי מלוטש וסימפטי שאפשר לדמיין.
קווין (עם אדם למברט במשבצת של פרדי), שהופעת הפתיחה שלהם בטקס הוכרזה רק ביום שני האחרון באופן צנוע ביותר, יכולים להשכיח מלב הקהל את היעדרו של מנחה עם גרסה סוחפת לקלאסיקה We Will Rock You.
וכאילו לא חסרו דרמות, היו גם מהומות סביב הפורמט של האירוע. בהתחלה הודיעו שתהיה קטגוריה חדשה - "הסרט הפופולרי" (כנראה במטרה לוודא שלהיטים חולפים, ששוברים את הקופה אבל לא נחרטים בזיכרון או בלב אפילו כעבור שנים ספורות, לא יונצחו בהיסטוריה כ"הסרט הטוב ביותר לשנת _____". ההצעה נזנחה במהירות.
פעם אחרונה שלא היה מנחה, זה נגמר ככה
לאחר מכן הוכרז שרק שניים מן המועמדים לפרס השיר הטוב ביותר בסרט באורך מלא יושרו בטקס- "Shallow" מגרסת הרימייק ל"כוכב נולד" ו"כל הכוכבים" של קנדריק למאר מ"הפנתר השחור". הזעם גרם להם לסגת - ואז התברר שלמאר לא יבצע את שירו כי הוא מחוץ לארה"ב עובד על אלבום חדש.
החלטה נוספת שהוכרזה ובוטלה היתה שארבעה פרסים משניים יחסית - לצילום, עריכה, איפור ועיצוב שיער וסרט קצר לא מונפש - יוענקו במהלך הפסקות הפרסומת וישודרו מהקלטה בגרסה מקוצרת. כוכבים גדולים כמו ג'ורג' קלוני, מרטין סקורסזה וקוונטין טראנטינו יצאו נגד ההחלטה, והיא בוטלה.
עכשיו תוסיפו לכל קווי העלילה הללו את האלמנט הבלתי ניתן לחיזוי - אירועים כמו אדם שרץ בעירום על פני הבמה ב-1974 והפיק מהמנחה, דייויד ניבן, את העקיצה "אוי לאדם שחייב לנפנף במגבלותיו כדי להצחיק", עד למנחה עצמו - ניל פטריק האריס - בתחתונים, לג'ניפר לורנס המועדת בדרכה לקבל את הפרס - משהו יקרה הלילה שכולם ידברו עליו מחר בעבודה. אז נראה אתכם בשטיח האדום.
