עשרים ושלושה בני אדם, שעבדו יחד בבית עסק בלונג איילנד, תבעו את הזכייה בפרס של 437 מיליון דולר בהגרלת ה"מגה מיליונס" שנערכה בראש השנה האזרחית, אולם הם מצאו דרך לשמור את שמותיהם בסוד. חברי הקבוצה יצרו חברה בעירבון מוגבל) (LLC) לצורך תביעת הפרס, והסכימו בלחיצת יד לשמור על זהות כולם בסוד.

אם אתם מאמינים שהברק מכה פעמיים באותה נקודה - זה המקום לקנות בו לוטו. ברוקוויל אוטו סרוויס, גלן הד, לונג איילנד (צילום: BusinessYab)

לדברי עורך הדין אריק ג'אפי, שהקים את החברה "ניו לייף 2019" לבקשת הזוכים, הם עובדים ב"עסק קמעונאי - לא רשת" שמעסיק פחות מ-50 בני אדם. כל שבוע היו כמחצית מן העובדים תורמים דולר לקופת הלוטו המשרדית וקונים כרטיסי הגרלה בסכום.

קבוצת הלוטו של מקום העבודה היתה כנראה המגוונת מכל ה"קליקות" המשרדיות, וכללה עובדים בדרגים הזוטרים והבכירים ביותר כאחד, אולם לא את בעלי החברה. "נכון לעכשיו, כולם החליטו להמשיך להחזיק במשרות שלהם", מספר עורך הדין. "זה מאד חדש להם. הם אוהבים את העבודה שלהם ואסירי תודה שיש להם מקום שהם אוהבים והאנשים בו נחמדים". ג'אפי מעריך כי גם זוכים שיבחרו לצאת לפנסיה מוקדמת, יעשו זאת באופן שלא יקשה על מעסיקם.

הזוכים החליטו לקחת את הזכייה בסכום חד פעמי, ולא בתשלומים שנתיים. החלטה זו כבר צמצמה את הפרס מ"כמעט חצי  מיליארד" ל"קצת יותר מרבע מיליארד" (262 מיליון דולר, ליתר דיוק). זה לפני מסים. אחרי? "רק" 176 מיליון דולר. בחישוב זריז זה יוצא בערך 7.5 מיליון דולר לכל זוכה.

חוקי מדינת ניו יורק מחייבים שזוכים יזדהו כאשר הם תובעים זכיות מעל סכום מסוים, אולם מאפשרים להם להתחמק מכך באמצעות הקמת חברה בע"מ. ג'אפי ציחקק כששאל על הנתח שקיבל תמורת שירותיו. "היה לי רעיון שנהיה 24 זוכים אבל לא חשבתי שהם יסכימו. זה באמת לא תהליך יקר להקים חברה בע"מ ולעשות כמה שיחות טלפון".

זוכה מאושרת שהאלמוניות ממנה והלאה (צילום: CBS)

הכרטיס הממוזל נרכש בתחנת הדלק ברוקוויל אוטו סרוויס BP בכביש 25A בגלן הד. ניז איידוגן, בן 53, עבד בדלפק באותו יום ראשון, ומן הסתם לא ידע שישחק תפקיד בדרמה שתשנה את חייהם של 23 אנשים ובני משפחותיהן.

"הבוס שלי אמר לי שאני מכרתי את הכרטיס", אומר איידוגן, שמתדלק במקום כבר חמש שנים. "הם אמרו שזו היתה אישה - אדם אחד". התחנה מקבלת בונוס של עשרת אלפים דולר מהלוטו של מדינת ניו יורק על שמכרה את הכרטיס הזוכה.

איידוגן אינו מצפה לראות נתח מזה, אבל עדיין מטפח תקווה קטנה שהזוכה המאושרת שקנתה ממנו את הכרטיס לא תשכח אותו. "אני מחכה שהיא תחזור יום אחד ותיתן לי טיפ", אמר וצחק. "לא הייתי מתנגד לאיזה אלפיים דולר ככה".