אי סבילות למזון, שמוגדרת כקושי לעכל מזון מסוים, שונה מאלרגיה למזון ולעתים קרובות נחשבת כמצב שניתן לפתור באופן עצמאי. אלרגיות למזון כרוכות במערכת החיסונית, בעוד שאי סבילות למזון אינה כזו.



ישנם כמה מקרים של אי סבילות למזון שמובנים היטב. הטירמין שמרכיב שוקולד וגבינות, למשל, יכול לעורר מיגרנה אצל אנשים מסוימים. באופן דומה, היסטמין שנמצא בדגי מקרל ובטונה עלול לעורר בחילה, הקאות אדמומיות. הסולפטים בפירות יבשים עלול לגרום להחמרה בהתקפי אסטמה. אך הסיבות לקושי בעיכול של מזון מסוים אינה ידועה.

במחקר שנערך בבריטניה בקרב יותר מ-10,000 משתתפים, נבדקו מוצרי מזון שנקשרו בעיקר בקושי בעיכול, כגון שוקולד, תוספי מזון, פירות הדר, דגים, חלב, גבינה, ביצים ואגוזים. התסמינים השכיחים ביותר לקושי בעיכול היו חום, כאבי ראש, כאבים במפרקים, גרד וחוסר נוחות בבטן.

במחקר הגדול ביותר שנערך בנושא עד כה, בחנו החוקרים את נתוני הבריאות של יותר מ-2.7 מיליון מטופלים במסצ'וסטס. הם מצאו כי, 3.6 אחוזים מתוך המשתתפים במחקר סבלו מקושי בעיכול או מאלרגיה למזון מסוים. רשימת המזונות הבעייתיים היתה דומה לזו שנבדקה במסגרת המחקר הבריטי.



יש לציין כי בשני המחקרים החוקרים לא הצליחו להבחין בין קושי בעיכול של מזון מסוים לבין אלרגיה למזון מסוים. זאת, משום שהסימפטומים חופפים ברובם, לכן ללא בדיקה מיוחדת לא ניתן להבחין בין מקרה של אלרגיה לבין מקרה של קושי בעיכול.

בנוסף, המצב מסתבך משום ישנם מזונות מסוימים שעלולים לגרום גם לקושי בעיכול וגם לאלרגיה. חלב פרה הוא דוגמא טובה לכך. הוא עלול לעורר נפיחות בבטן ושלשול אצל אנשים מסוימים כחלק מהעובדה שהם חווים קושי בעיכול של החלב. זאת, בעוד שאצל אחרים הוא עלול ליצור חרחורים וקשיים בנשימה כתוצאה מאלרגיה לחלב.

דיאטת אלימינציה, במסגרתה מסירים מוצרי מזון מהתפריט בהתאם לסימפטומים, היא בדרך כלל הצעד הראשון באבחון של קושי בעיכול. נוכח המורכבות והסיכונים הפוטנציאליים באבחון ובטיפול בקושי בעיכול מזון, יש להיעזר בהדרכה של מומחה לאלרגיות או גסטרואנטרולוג, בהתאם לאופי הסימפטומים.