גברים שחיו לבד היו בסיכון גבוה ב-23 אחוז למוות בטרם עת מסיבות שונות ובסיכון גבוה ב-36 אחוז למוות כתוצאה מבעיה קרדיו-וסקולרית. כך עולה ממחקר חדש שנערך לאחרונה.



במחקר שהחל בשנת 1985, בדקו החוקרים 3,346 גברים, שגילם הממוצע היה 63. המעקב נמשך 32 שנה. במהלך התקופה 89 אחוז מהגברים מתו. 39 אחוז מתוכם מתו כתוצאה ממחלות לב וכלי דם.

בתוצאות המחקר שוקללו מגוון רחב של מאפייני בריאות והתנהגות, כולל מסת גוף, עישון, לחץ דם, סוכרת ורמת שומנים בדם. עם זאת, גברים שחיו לבדם היו בעלי סיכון גבוה ב-23 אחוז למוות בטרם עת מכל סיבה שהיא. כמו כן, הם היו בסיכון גבוה ב-36 אחוז למוות כתוצאה מבעיה קרדיו-וסקולרית.  

לא נמצא קשר בין החיים לבד לבין מוות בטרם עת בקרב גברים מהקבוצה הסוציו-אקונומית הגבוה ביותר מתוך המשתתפים במחקר. 19 אחוז מהגברים שהשתתפו במחקר היו בעלי תואר אקדמי או עבדו בתפקיד ניהולי. אך עבור השאר, ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי היה נמוך יותר, כך גדל הסיכון למוות בטרם עת.



החוקרים הדגישו, כי 81 אחוז מהמשתתפים במחקר לא היו מקופחים ולא חיו בעוני, אלא כללו בעיקר עובדים ממעמד הביניים, בהם כאלה בעלי מקצוע וכאלה שאינם.

לדברי החוקרים, ככל שריכוז האוכלוסייה גבוה יותר, כגון זה שנרשם בערים גדולות, כך אנשים רבים יותר חיים לבד. בידוד חברתי הוא בעיה גלובלית ואין לה פתרון ברמה האישית. יש למצוא פתרון ברמת המבנה החברתי, תוך ניסיון לעצב ערים שיהיו בנויות למטרת אינטראקציה חברתית.