"גם היום אחרי כל השנים נשארתי תימניה אסלית"

"הגעתי לאמריקה לפני 32 שנה. בארץ היה לי עסק של בעלי חיים, מתנות ופרחים. בשנת 1986 הרגשתי שמיציתי את עצמי בישראל, ורציתי להתפתח ולמצוא אפשרויות נוספות, וכך הגעתי לכאן. הכרתי פה את בעלי, הוא אמריקאי ועובד בנדל"ן. למרות הכל נשארתי גם היום אחרי כל השנים, תימניה אסלית במנטליות, במאכלים ובעיצוב הבית. יש לי שתי בנות: אחת מנדסת כימיה. היא עובדת כיזמית בבוסטון בחברה שעובדת יחד עם אוניברסיטת MIT. הבת השניה שלי תסיים בקרוב את הלימודים באוניברסיטת USC כמהנדסת מחשבים.

אני עובדת כיועצת רוחנית שמבוסס על מפה קבליסטית, ייעוץ רוחני המשתמש בשילוב טכניקות רוחניות, עם דגש על פיתוח המודעות, המסייע לאדם לגלות את האמת הפנימית שלו מה- הנשמה שלו צריכה להרגיש באמת כדי להתמלא. הייעוץ הרוחני שניתן מבוסס עבר, הווה ועתיד ומהות הנשמה. לכל אדם יש נשמה ייחודית משלו, ולכן הפתרון הוא אינדיווידואלי לכל אחד ואחת. בדיוק כמו שהגוף הפיזי צריך מזון פיזי להחיות אותו, כך גם הנשמה. הנשמה זקוקה למזון רוחני כדי לרפאה ולגרום לה לפרוח. אנו מבלים כל כך הרבה זמן בהתעסקות בבריאות הגופנית שלנו, דואגים לעבוד כל יום ולאכול נכון, ואנחנו שוכחים שאנחנו בעצם ישות רוחנית, כי גם, אם לא יותר חשוב, צריך תזונה רוחנית.

זה הופך להיות ברור ביותר עבור רובנו כאשר אנו עוברים משבר או אירוע חיים מתיש, ואנחנו מחפשים משמעות וריפוי רגשי בכל המקומות, מלבד בתוך הנשמה שלנו. זאת עבודה לא קלה ומתישה נפשית כי שיחה עם כל קליינט לוקחת בין שלוש לארבע שעות, אבל זה גורם לי סיפוק אדיר שאני יכולה לעזור לזולת ולנתב אותם לחיים יותר טובים במיוחד כשאני רואה תוצאות נהדרות. אני נותנת גם הרצאות על נושאים קבליסטים שקשורים לחיים, ובהם אני מציעה פתרונות איך להתמודד עם החיים. כמובן, אני קוראת מפות לקבוצות ולמסיבות שזה ערב שמשרה בך חוויה נפלאה לאורך זמן.

למרות שלא למדתי ציור, אני מציירת, בעיקר בצבעי שמן ציורי קבלה שדרכם אני מנסה להמחיש את העולם הרוחני ומשמעותו. זה מאוד קשה לצייר משהו שיש לך אותו במחשבה והוא לא דבר מוחשי. הנושא השני שאני מציירת הוא ניסיון לשחזר את תקופת העלייה של כל העדות בתקופת קום המדינה. מידי פעם אני עושה תערוכות יחיד או מציגה באירועים מסויימים.

העיסוק האחרון והחביב עלי הוא מה שאני קוראת לו התינוק שלי, הספר. ספר קבליסטי בן 400 עמודים שכתבתי ובו אני מסבירה בפרטי פרטים מה זה חלומות: איך ולמה חולמים, גלגולי נשמות, מה קורה לנו לפני המוות ואחריו, הצלם, נשמה רוח ונפש ועוד. ספר שעבדתי עליו מעל עשרים שנה ונמצא בעריכה. אני מקווה שיצא לאור ביוני השנה בשלב זה בשפה האנגלית. לכאורה, נראה שאני עוסקת בהרבה תחומים אבל הכל קשור אחד בשני וכולם נוגעים באותו נושא- רוחניות. אפשר לראות יותר באתר שלי: www.sionathacker.com.

החוייה הכי משמעותית היתה כשהגעתי לארה"ב. התגוררתי בתחילה בניו יורק, והדבר הראשון ששמתי לב שאין שם חתולים וכלבים שמסתובבים ברחובות כמו בארץ, וגם אין חיילים. אתה הולך ברחוב וכולם אומרים לך שלום, מה שלומך. זה הפתיע אותי. לא תיארתי עצמיי שכל כך הרבה אנשים מכירים אותי, לקח לי זמן להבין שזאת המנטליות שם. היה משהו מצחיק שאני זוכרת עד היום. בכל פינה בניו יורק מוכרים נקניקיות hot-dog. בזמנו בקושי דיברתי אנגלית, וחשבתי שאנשים אוכלים כלב חם, על פי התרגום שלי. זו היתה חלק מחווית ההתאקלמות שלי פה".

מה את הכי אוהבת בארה"ב?

את השקט והשלווה, לא צריכה להתרוצץ ממשרד למשרד לעשות סידורים. המרחב הענק, האפשרויות, במיוחד כל מה שקשור ללימודים שיש לך אפשריות בלי סוף גם אם אין לך כסף. אתה צריך רק רצון ללמד.

מה את הכי לא אוהבת בארה"ב?

את המרחק לארץ. כשאני מגיעה למטוס לארץ אני נראית כמו מליון דולר. כשאני נוחתת אני ניראית כמו הומלס. בנוסף, החברה האמריקאית יותר סגורה מהחברה בארץ.

מה מבחינך הדבר השונה ביותר בין ישראל לארה"ב?

החיים החברתיים.

למה הכי מתגעגעת בארץ?

משפחה וחברים.

למה את הכי פחות מתגעגעת אליו בארץ?

רעש, דחיפות, חוצפה, חוסר כבוד לשני ולחץ. בארץ אני מרגישה שאני תמיד צריכה להסתכל מעבר לגב שלי.

מה הכי ישראלי בעיניך?

אני יכולה לזהות ישראלי ממרחק של קילומטר. הדרך בה חוגגים אירועים, חגים, חברות.

חופשה מומלצת:

ניו יורק, לוס אנג'לס ופלורידה. שאר המדינות זה כמו להכנס למנהרת הזמן ולחזור 2000 שנה אחורה.

מסעדה מומלצת במקום מגורייך:

לא יודעת, אוכלת בבית.

איך את חוגגת את החגים בארה"ב?

בחגים  חוגגת עם המשפחה וחברים.

איזה מקום הוא מבחינתך הכי מיוחד במקום מגורייך?

המשרד שלי. בנוסף, באזור שלי גרים הרבה ישראלים, יש הרבה מסעדות ובתי כנסת ישראלים, ואתה מרגיש כמו בבית. כמו ישראל הקטנה.

במה לדעתך מקום מגורייך עדיף על ערים אחרות?

זאת עיר שאפשר להשיג בה כל מה שאתה מחפש. מזג האוויר הוא כמו בארץ, יש ארבע עונות. יש הרבה מקומות נהדרים לראות.

במה לדעתך מקום מגורייך פחות עדיף על ערים אחרות?

צפיפות ופקקים בכבישים.

לאן את הולכת במקום מגורייך כשאת רוצה להרגיש בבית (מזכיר את ישראל)?

לאירוע ישראלי בקהילה.

איפה את רואה את עצמך עוד 10 שנים?

מתתגלגלת, ומה שאמור להיות יהיה. האדם מתכנן תוכניות, והאלוקים מוביל אותו לנתיבים שונים ממה שתכנן.

האם את רואה את עצמך חוזרת לארץ?

לא בשלב זה.

איך את אוהבת לאכול קרמבו?

מתוק מידי בשבילי.

איזה פלאפל את הכי אוהבת בעיר?

מכינה אחלה פלאפל בבית.

איזה חומוס את הכי אוהבת בעיר?

החומוס שאני מכינה.

טיפ לישראלי המתחיל באמריקה?

הדרך לעלות היא קשה, והדרך לרדת היא חלקה. הדרך שאתה מכיר, והיא ארוכה וקשה- היא הדרך הקצרה ביותר.

ציור של ציונה טאקר