באמת שהיינו מעדיפים להתמקד בעניינים אחרים בסיכום השנה שלנו, כיהודים בארצות הברית. אבל אין מנוס - 2018 היתה שנת שיא, מדמם ורצחני, במחלת האנטישמיות שהתפרצה בשנים האחרונות בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
שיא מדמם לשנה של שנאה משתלחת. חשבון ה"גאב" (כמו טוויטר, רק מיוחד לנאצים ועוזריהם) של הרוצח
היא באה בצורות שונות, האנטישמיות, מכיוונים שונים ובעצימויות שונות, ואם לא היתה לנו בכל יום ויום כותרת ראשית אחת לפחות על אירוע אנטישמי - זה לא מפני שלא היו כאלה בכל יום לספר עליהם, אלא שלא רצינו להפוך לרדיו שתקוע על תדר בודד, ולא להפוך כל אידיוט שמתנכל ברחוב לאיום קיומי. אבל היו אירועים חמורים למכביר, כולל אחד מובן מאליו שנגיע אליו. אלה האירועים והסוגיות האנטישמיים הבולטים של 2018:
אנטישמיות בתנועות הנשים הפרוגרסיביות
בינואר 2017, כשההלם מבחירתו של דונלד טראמפ כנשיא ה-45 של ארה"ב עדיין היה טרי, מצעד הנשים גיבש מיליונים בהתנגדות לדרכו של הנשיא הנבחר ותומכיו. אולם כמעט שנתיים לאחר מכן, הסניפים המקומיים של התנועה חיים ובועטים - ולא רוצים שום קשר עם הארגון הארצי, שהעומדות בראשו מואשמות באופן אמין בעצימת עין לאנטישמיות במקרה הטוב ובהתנהגות אנטישמית בעצמן במקרה הרע.
זה החל בחורף 2018, אז השתתפה טמיקה מאלורי, אחת ממייסדות "מצעד הנשים" בעצרת בה נאם לואיס פרחאן, מנהיגה של תנועת "אומת האיסלאם" (שהקשר בינה לבין איסלאם קלוש ביותר). פרחאן הוא אנטישמי ארסי וידוע לשמצה, וגם באירוע זה נתן דרור לדעתו ש"היהודים העשירים הם האויבים שלי" וש"יהודים שטניים שולטים בתקשורת". מאלורי עמדה לצידו, שתקה, וגם לא טרחה לגנות לאחר מעשה.
זה שלואיס פרחאן אנטישמי ארסי - לא חדש לאף אחד. זה שמישהי שמתיימרת להנהיג תנועה "נגד גזענות" זורמת עם התועבה שלו - פה חשדנו
ביוני נאסר על קבוצה של לסביות יהודיות לצעוד עם מגיני דוד ב"מצעד הלסביות" (Dyke March). הקבוצה לא היתה ציונית, ואפילו לא התכוונה לשאת דגלי ישראל ממש, אלא דגלי גאווה עם מגיני דוד. אולם מרוב להיטות להתחשב ברגישויות של הצד הפרו-פלסטיני, לא היססו המארגנות בשיקאגו לאסור בהינף יד על סממן הזהות היהודי הבסיסי והמשותף ביותר.
בנובמבר התנצלה לינדה סרסור, ממנהיגות "מצעד הנשים" ואישה שבעצמה מעדה בלשונה בנושאים יהודיים בעבר, בפני כל מי שנפגעו מתחושה של הדרת נשים בתנועה - וגם זה רק אחרי שהשחקנית והפעילה אליסה מילאנו, אישה יקרה אך לא יהודייה, מחתה על ההתנהגות לבנות ובני עמנו בתנועת ה-Resist בכללותה ובמצעד הנשים בפרט. ואם כל זה לא הספיק, החודש התפרסם אירוע שבו אותה מאלורי וכרמן פרז, מייסדת אחרת של מצעד הנשים, אמרו לפעילות יהודיות "להצניע" את זהותן היהודית בפעילות התנועה וכי בתור יהודיות, יש להן "חובה מיוחדת" בכל הנוגע לעוולות העבדות (הלוואי והיינו ממציאים את זה).
אנטישמיות אלימה
אולם עם כל כמה שמקומם היחס של פעילי שמאל מסוימים, האנטישמיות המסוכנת באמת ב-2018, רבה ואלימה משנים קודמות, היתה זו מן המחנה הפוליטי הנגדי. תומכי "עליונות לבנה" וחובבי תיאוריות קונספירציה לאומניות הביאו למספרי שיא של תקריות אנטישמיות, מחילול קברים ומבני ציבור לאיומים ותקיפות אלימות ברחוב לניאו נאצים מוצהרים שרצו למשרות בכירות, מחוף לחוף, ועד כמובן תקרית מזוויעה אחת שתקבל סעיף נפרד. מכיוון שהסעיף הזה נראה קצת דל וזניח לעומת הסעיפים הקודם והבא, שמדברים על הצד הנגדי של המפה הפוליטית, ננסה להמחיש זאת כך:
אנטישמיות בלייבור הבריטי
כמו לחלקים מהשמאל האמריקאי, למפלגת השמאל של בריטניה יש בעיית אנטישמיות שכבר אי אפשר להתעלם ממנה. כשיו"ר המפלגה מצד אחד קורא לחמאס וחיזבאללה "חברים שלנו", מניח זרים על קברי רוצחים מטבח מינכן, נוזף בישראל על כל הפרת זכויות אמיתית או מדומיינת, ומנגד מוצא זמן להתלונן שהסיקור של ה-BBC "מוטה לטובת העמדה כי לישראל יש זכות קיום", זה כבר לא סתם גישת אנטי-ארה"ב-ובנות-חסותה הרווחת בשמאל האירופי. יש כאן משהו מעבר לכך.
כשדמות ממלכתית ובעלת דעות מרכזיות כמו הרב הראשי לשעבר של בריטניה, הרב ג'ונת'ן זקס, שובר את האיפוק הבריטי המפורסם ומכנה את מנהיג האופוזיציה הנאמנה של הוד מלכותה "אנטישמי" חד וחלק - זה כבר לא מסע הכפשה של הימין הקיצוני. כשאנשי שמאל שאינם יהודים ושתמכו בקורבין בתחילת כהונתו כיו"ר הלייבור מודים בזה אחר זה שהאיש לא רק עוצם עיניים לאנטישמיות במסווה של התנגדות לכיבוש בגדה המערבית ולמצור על עזה, אלא מהווה בעצמו חלק מהבעיה... ובכן, יש בעיה.
אל תדברו על הפיל בחדר של הלייבור. ג'רמי קורבין (צילום: אדריאן דניס, AFP)
טבח פיטסבורג
ב-27 באוקטובר השנה נכנס גבר לבן בן 46, שטוף שנאה לזרים ותיאוריות קונספירציה על מזימות להכחיד את "בני עמו", נכנס לבית הכנסת "עץ חיים" בשכונת סקווירל היל שבפיטסבורג כשהוא חמוש בנשק-סער חצי אוטומטי, צעק "כל היהודים צריכים למות" והחל לירות לכל עבר. כשהסתיים האסור שכבו 11 מתפללים הרוגים ושלושה משוטרי פיטסבורג נפגעו מירי הרוצח.
השנאה שלו, שהתבשלה במשך שנים, נסקה למדרגה המאפשרת רצח המוני בשל תיאוריות קונספירציה בנוגע לשיירת המהגרים, שהיוותה את מוקד תעמולת הבחירות של הבית הלבן לקראת בחירות אמצע הכהונה, שנערכו שבוע וחצי לאחר מכן.
סולידריות מחוף לחוף. עצרת זיכרון והזדהות עם נרצחי פיטסבורג, בבויסי, איידהו הרחוקה והקטנה
מכיוון שארגון HIAS (אגודת הסיוע העברית למהגרים) מסייע למהגרים קשי-יום באשר הם (לאחר שמטרתו המקורית לסייע למהגרים ופליטים יהודים להיקלט באמריקה הפכה לבלתי נחוצה עוד, ברובה), ומכיוון שהקהילה היהודית בפיטסבורג תומכת בארגון זה, חשב הרוצח שאם יטבח במתפללים בבית הכנסת, אולי "היהודים" יחשבו שנית על הערכים שלהם ואולי זה יחבל בדרך כלשהי באותה עזרה דמונית שמעניקים היהודים למהגרים, הזוממים להכחיד את אמריקה הלבנה והטובה.
היה זה האירוע האנטישמי החמור ביותר אי פעם בתולדות ארצות הברית. אבל כמו שהוא חשף פן מכוער בפניה של ארץ האפשרויות, כך הוא חשף פן מעורר השראה וכבוד. העיר פיטסבורג כולה הרכינה ראש והתאחדה בחיבוק חם סביב הקהילה היהודית, כולל קבוצות הספורט המקצועני האיקוניות של עיר הפלדה. מאות אלפים, אולי מיליונים ברחבי ארה"ב ביקרו בשבת שלאחר מכן בבית כנסת הסמוך למקום מגוריהם, רבים לראשונה ואולי לאחרונה בחייהם, במפגן סולידריות מהדהד. האנשים שמדשנים את הקרקע שעליה צומחים מרצחים כמו זה שהכה בפיטסבורג ירדו זמנית למחתרת. פלטפורמות השנאה של הימין הגזעני ברשת חוו נטישה המונית של מפרסמים וביטול חוזים של ספקים. אבל השנאה ממשיכה לרחוש, ויש מי שממשיכים להזין אותה. ויש לה אפילו איקון.
ואחד לשנה הבאה
יהודי אחד, עשיר מאד אמנם, שמקפל בדמות יחידה את כל השנאה וההזיה האנטישמית הרוחשת כיום בארה"ב ובעולם. האם ג'ורג' סורוס, באמצעות "קרן החברה הפתוחה" אותה הוא הקים ומממן, תורם כספים לא מועטים למטרות פוליטיות וחברתיות רבות? ללא ספק. הוא גם לא מסתיר את זה. שלדון אדלסון עושה את אותו הדבר, באופן פחות שקוף, למען מטרות מנוגדות. וכך גם רוברט ורבקה מרסר הנוצרים והאחים קוק הליברטריאנים והלא-יהודים שגודלו על ידי אומנת נאצית (טרו סטורי, כמו שאומרים)... יש אנשים עשירים והשיטה בארה"ב מאפשרת להם לתרום המון למטרות פוליטיות, אז הם עושים את זה.
מכשף, מניפולטור-על - או סתם יהודי מצליח שהפך לתירוץ להיות אנטישמי? ג'ורג' סורוס (צילום: פייננשל טיימס)
אבל איכשהו סורוס - עם השילוב המנצח של יהודי, שמאלני למדי, עשה את הכסף שלו מכל מיני מניפולציות שוק ההון ויעיל מאד כתורם - הפך למכשף, למניפולטור-על, למושך בחוטים של דבר רע. אנשים עניים ומסכנים, שלא רוצים שיכריחו את הילדים שלהם להיות בכנופיות סמים ורצח ורוצים לאכול מספיק כדי לגדל ילדים בריאים, שבורחים מהמדינות שלהם ומתדפקים על דלתות המדינה העשירה והשבעה שלך? זה לא חלילה בגלל שהנשיא הנוכחי שלך ביטל תוכניות של שני קודמיו, שנועדו למנוע בדיוק את זה ולתת לאנשים האלה סיבה ואפשרות הגיונית להישאר איפה שהם. לא, מה פתאום. זה כי סורוס משלם להם לעשות את זה, כדי לבוא ולקלקל את הלובן. כי זה מפריע לו בעין, הלובן. ככה זה יהודים, אתם יודעים.
אנשים מפגינים נגד משהו או מישהו שאתה דווקא בעדו? זה לא כי זו הדעה שלהם והנושא אכפת להם מספיק כדי להקריב עבורו זמן פנוי ולהביע אותה. לא, חלילה. זה כי סורוס משלם להם לעשות את זה, סתם, בשביל לסכסך. איזה מין בן אדם....
למה סורוס? מעבר לשילוב התכונות המנצח שהזכרנו לעיל, הסיבה העיקרית היא פשוטה: השם רוטשילד, ששימש לצרכים האלה (קנוניית ההון היהודית שזוממת להכחיד את כל מה שטוב ולבן ונוצרי), פג תוקפו בגדול. אמנם עדיין מדובר במשפחה עשירה מאד, עם ענפים בעלי השפעה - אבל רובם המכריע של בני ובנות המשפחה כבר לא יהודים, לא לפי ההלכה ולא לפי הזדהותם האישית. אז אמנם יש אידיוטים שגם זה לא עוצר אותם, אבל בגדול - צריך תחליף. אז אמנם סורוס בן 78, ויום אחד ייאסף אל אבותיו, אבל אל חשש - האנשים שכיום משתמשים בו כקצרנות ל"יהודי רשע שזומם רע לעולם" ימצאו מישהו אחר. תסתכלו סביב, אולי זה מישהו שאתם מכירים.
וברצינות? שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה ושבסוף דצמבר 2019 הנושאים הללו יתפסו פחות מקום בסיכום השנה שלנו. תבלו בזהירות!
