לאחרונה שב ונזכר המוסיקאי, אלטון ג'ון (71), בפרטים מהחודשים האחרונים לחייו של פרדי מרקורי ובחג המולד הראשון שלאחר מותו. מזיכרונותיו של ג'ון עולה, כי למרות אישיות הבמה האקסטרווגנטית של מרקורי, הוא היה אדם פרטי מאוד ולא חשף בפומבי את דבר מחלתו, עד יום לפני מותו ב-24 בנובמבר 1991.



בספרו משנת 2012, Love is the Cure: On Life and the End of Aids, כתב ג'ון, "הוא ידע שמוות, שמוות מייסר, מגיע. אך פרדי היה אמיץ להפליא. הוא המשיך להופיע עם קווין והמשיך להיות האדם המצחיק, יוצא הדופן והנדיב ביותר שהיה תמיד".

ג'ון חשף, כי הצפייה בהתדרדרות של מרקורי בשנים האחרונות של חייו היתה בלתי נסבלת, והוסיף שגופו היה מכוסה בנגעי סרקומת קפושי. ג'ון תיאר את מרקורי כ"אור שמאיר את העולם" וחשף, כי לבו נשבר בקרבו כאשר ראה כיצד האיידס הורס את גופו ומשאיר אותו חלש מכדי לעמוד.

על אף שמרקורי היה צריך לבלות את הימים ההם בדאגה לבריאותו, הוא בילה את זמנו בטיפול באנשים שסביבו. הוא אפילו המשיך להקליט את האלבום של קווין, Made In The Heaven, שיצא לאחר מותו. שבועות ספורים לאחר מותו, כשג'ון התמודד עם האבדן, הוא זכה לקבל מתנה אחת אחרונה מחברו.



ידיד הקיש על דלתו של ג'ון והושיט לו מתנה, עטופה בציפית של כרית וכשהוא פרש אותה הוא מצא שם ציור של הנרי סקוט טיוק, שהיה אחד האמנים האהובים עליו. במהלך החברות ביניהם, מרקורי וג'ון נתנו זה לזה שמות של מלכות דראג, ג'ון נקרא שרון ומרקורי נקרא מלינה. על הפתקית שצורפה לציור נכתב: "שרון היקרה, חשבתי שזה ימצא חן בעיניך. באהבה, מלינה. כריסמס שמח".

ג'ון אמר שהוא התרגש מאוד מהרגש ומהמחשבה שהושקעו במתנה מהחבר שלו, שבילה את ימיו האחרונים בחיפוש אחר מתנת חג מולד לג'ון. הוא הוסיף, שלמרות שזה היה רגע עצוב, כך הוא זוכר את מרקורי, כאדם שיבלה את ימיו האחרונים במציאת מתנה עבורו.