קצין לשעבר בצבא ברזיל המביע געגועים לתקופת הרודנות הצבאית במדינה ניצח בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות בהפרש מתפתיע בגודלו, אבל לא השיג את חמישים האחוזים מקולות הבוחרים שהיו מאפשרים לו להימנע מסיבוב שני נגד יריבו, מועמד השמאל פרננדו חדד.
להידקר היה כנראה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לו. ז'איר בולסונארו בחגיגות הניצחון שלו (צילום: BBC)
ז'אי'ר בולסונארו, שזינוק ברגע האחרון בדעת הקהל כמעט העניק לו ניצחון מדהים, סיים עם 46.7 אחוזים מכלל הקולות, לעומת 28.5 אחוזים לחדד, ראש עיריית סאו פאולו לשעבר. כך הודיעה ועדת הבחירות העליונה של ברזיל לאחר ספירת כל הקולות.
הסקרים חזו שבולסונארו יסיים במקום הראשון אתמול, אולם הוא התעלה על הציפיות במידה ניכרת, והשאיר הרחק מאחור יריבים עם יותר מימון, תמיכה ממסדית וזמן אוויר חינם בטלוויזיה. אולם למרות הניצחון המוחץ לכאורה בסיבוב הראשון, הסקרים מראים קרב צמוד ביותר בסיבוב השני, והרבה יכול להשתנות ב-20 הימים שנותרו.
התוצאה של בולסונארו, מועמד הימין הפופוליסטי המושווה לעתים קרובות לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולנשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה, מצביעה על געגוע לעבר לא פחות מאשר על הצפוי בעתיד. שימוש מיומן ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר סייעו לבולסונארו להפיץ את המסר כי רק הוא יוכל לשים קץ לשחיתות, לפשיעה ולדכדוך הכלכלי שפשטו בברזיל בשנים האחרונות, ולהחזיר את "הימים הטובים ההם" ואת הערכים המסורתיים.
מושא השוואה תכוף לבולסונארו. נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה (צילום: רומיאו רנוקו, רויטרס)
ברזיל היא הכלכלה הגדולה בדרום אמריקה והשחקן הדיפלומטי המשמעותי ביותר בזירה. בולסונארו הבטיח זעזוע במדיניות החוץ של המדינה, כולל נקיטת קו נוקשה נגד ונצואלה ומשטרים שמאליים אחרים, והידוק הקשרים עם ארה"ב (שנשיאה דונלד טראמפ מעדיף אותו בהרבה על יריבו). המצע של בולסונארו דל בפרטים, אולם הוא הבטיח גם "כלכלה פתוחה יותר", שמבקריו חוששים כי פירושה הסרת רגולציות נגד זיהום וגם נגד שחיתות, מינוי מקורבים וכיו"ב.
עם זאת, הבחירות נסובו ברובן סביב נושאי פנים, בהם עמדותיו של בולסונארו מפלגות את האוכלוסייה קשות. האיש תוקף במלים חריפות נשים, שחורים ואת קהילת הלהט"ב הגדולה במדינה. בולסונארו תומך בהחזרת עונש המוות, בהקלת חוקי הנשק כדי שאזרחים יוכלו להגן על עצמם מפני הפשע המשתולל, ובהקלת הרגולציה על כוחות המשטרה.
בתחילת ספטמבר נדקר בולסונארו והוא בילה את רוב הקמפיין מאז בבית החולים - דבר שסייע אולי יותר מכל להזניק אותו קדימה בסקרים, וכעת גם בקלפי. מבחינת נושאים פוליטיים, בעיית השחיתות היא זו שקידמה יותר מכל את מועמדותו של בולסונארו. הנשיאה הנבחרת הקודמת, דילמה רוסף, הודחה בפרשת שחיתות שתומכיה מכנים מפוברקת ומונעת מפוליטיקה בלבד, וקודמה בתפקיד, לואיז אינאסיו דה סילבה ("לולה") הפופולרי, שהתמודד לכהונה שלישית לאחר שתי קדנציות צינון והוביל בבטחה בסקרים, הורשע אף הוא בהלבנת הון וקבלת שוחד ונידון ל-12 שנות מאסר, שגם מנעו ממנו להמשיך להתמודד.
צריך לשכנע לא שמצביעי המפלגות האחרות פתאום יאהבו אותו, אלא שכמאמר הסיסמא הפופולרית נגד בולסונארו: "רק לא הוא". פרננדו חדד (צילום: רויטרס)
לולה הוביל את ברזיל למעמד כלכלי ודיפלומטי חזק בשמונה שנות כהונתו, ויורשו הנבחר פרננדו חדד מבטיח ביטול של המדיניות הימנית יותר שהוביל הנשיא הזמני מישל טמר, וחזרה להשקעות החברתיות שהניעו את התהליכים המוצלחים של תחילת המילניום. אולם כאמור, ריח השחיתות הקשה שדבק במפלגה מבטל את הקרדיט שהישגיה היו אמורים להעניק לה.
כעת צריך בולסונארו רק חופן אחוזים מתוך רבע מכלל המצביעים שהצביעו למועמדים אחרים בסיבוב הראשון כדי לחצות את הקו ולקחת את ברזיל לכיוון חדש-ישן של לאומנות תוקפנית מבית ומחוץ. תקוותו היחידה של חדד היא לשכנע את המצביעים הללו לא שהוא ומפלגתו בעצם בסדר גמור, אלא שהמידה שבה בולסונארו יהיה גרוע יותר מחייבת אותם לסתום את האף ולהצביע מפא"י... או במקרה הזה, "מפלגת העובדים".
