"עבודה טובה של הגנרל קלי שפיטר במהירות את הכלבה (Dog) הזו". כך סיים היום הנשיא טראמפ עוד אחד מציוציו הלא נשיאותיים במיוחד בטוויטר, אם כי הפעם הוא בהחלט עלה מדרגה. בין כל מלחמות הסחר, העימותים עם רוסיה ואיראן ועוד, לטראמפ יש גם זמן להתעסק באופן כמעט יומיומי עם העימות שלו מול אומרוסה מניגולט-ניומן, מנהלת קשרי הציבור לשעבר של הנשיא שפוטרה בדצמבר האחרון.
עוד לפני משפט המחץ של הציוץ שעורר הדים רבים בארה"ב, טראמפ היה טיפה, אבל ממש טיפה, עדין יותר כשכינה את מינגולט-ניומן "חלאה (lowlife), בכיינית ומשוגעת" והוסיף כי כאשר נותנים למישהי כזו הזדמנות לעבוד בבית הלבן, כנראה שזה לא מסתדר בסופו של דבר. אחרי שפוטרה האשימה מניגולט-ניומן, אותה הכיר טראמפ בתוכנית הטלוויזיה שלו "המתמחה" לפני מספר שנים, את הנשיא באיומים שונים והתבטאויות גזעניות כאשר בימים הקרובים אף אמור לצאת לאור ספר שלה בו היא חושפת את כל טענותיה.
כאן הריב הילדותי בטוויטר מפנה מקום לנושא קצת יותר רציני. הטענה המרכזית של טראמפ כנגד מינגולט-ניומן והספר שלה, הוא שהיא לא יכולה אפילו לדבר על מה שקרה בזמן עבודתה בבית הלבן ובטח שלא לכתוב על כך ספר וכל זאת מתוקף הסכמי השתיקה (NDA - Non-disclosure agreements). טראמפ אף התייחס לכך כמובן בטוויטר כאשר כינה את אומרוסה "משוגעת" (Wacky) וטען כי היא חתמה על הסכם שתיקה לפני כניסתה לתפקיד.
טראמפ כנראה לא ידע איזו תיבת פנדורה הוא פותח כאשר טענותיו גרמו לבחינה קצת מעמיקה יותר של נושא הסכמי השתיקה, בחינה שהעלתה תמונה שונה מאוד מזו של טראמפ ומציגה אותו באור לא מחמיא במיוחד. לפי חוק חופש המידע בארה"ב הסכמי השתיקה אינם תקפים לגופים ממשלתיים אלא רק לחברות פרטיות, משהו שטראמפ מכיר מעברו בנדל"ן וככוכב טלוויזיה.
בנוסף ואפילו יותר משמעותי מכך, בתיקון הראשון לחוקה בארה"ב ישנו סעיף האוסר על הממשלה למנוע מעובדים לדבר בגלוי על מה שראו במהלך שירותם בתפקיד ציבורי. דוברת הבית הלבן, שרה האקרבי-סונדרס טענה במסיבת עיתונאים כי הסכמים כאלה היו מנת חלקם של ממשלים קודמים אך העיתונאים במקום, המורגלים בקבלה שותקת של הצהרות מאותגרות-עובדתית מפי הנשיא ה-45 ודובריו, חרגו הפעם ממנהגם כשדחו טענה זה בתוקף וקריאות "זה לא נכון (not true), שרה!" הדהדו בחדר התדרוכים.
חוסר ההתמצאות של טראמפ בחוקים גרם למארק פנסטר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת פלורידה להצהיר כי "או שהנשיא מקבל ייעוץ משפטי לא נכון או שהוא פשוט מחפש להשמיץ אנשים אחרי שהם עוזבים".
הסכמי שתיקה כאמור נפוצים הרבה יותר בסקטור הפרטי וטראמפ הרבה להשתמש בהם בעבר אך מומחים משפטיים מסבירים כי הגבלת חופש הביטוי של עובדים בסקטור הציבורי הרבה פחות נפוצה וקבילה מבחינה משפטית, במיוחד כאשר לא מדובר על מידע המוגדר כמסווג. בריאן האוז, עו"ד באיגוד חופש הדיבור האזרחי אמר כי "טראמפ אינו יכול לסתום את פיותיהם של עובדים פדרלים".