לעיריית לוס אנג'לס ופעילים סביבתיים יש תוכניות שאפתניות לשיקום הנחל הנושא את שם העיר
נחל לוס אנג'לס היה פעם נחל איתן שעד לפני 100 שנה סיפק לעיר את רוב מימיה. לאחר מכן סללו את קרקעיתו בבטון כדי שמי הצפות יזרמו בו מהר יותר ולא יעלו על גדותיהם. יש מי שמדמיינים במקום תעלת ביוב פתוחה פארק מתמשך שיסב הנאה וגאווה. מנגד, יש מי שסבורים שזה רעיון יפה, אבל לעיר המלאכים יש בעיות דוחקות בהרבה

עבור תושבים רבים בלוס אנג'לס, הנחל שחולק את שמו עם העיר אינו אלא תעלה מלאכותית המשתרעת מקאנוגה פארק במזרח ועד לונג ביץ' שעל שפת האוקיאנוס. "איזה נחל?" ישאלו אותך. "בנחל לא אמורים להיות מים?" תספרו להם שפעם זרמו בו מים כל השנה ושעד לפני מאה שנה, אז פתחו את האקוודוקט העירוני, הנחל היה מקור המים העיקרי של עיר המלאכים - בכלל יהיו בטוחים שאתם עובדים עליהם. למי שטרם ביקרו בלה-לה-לנד - תחשבו על "נחל איילון" - הדבר הזה שלפעמים זורם בו איזה נוזל עכור בין נתיבי הכביש המהיר של גוש דן - ותבינו את הרעיון הכללי.


מדמיינים מים חיים שזורמים דרך עיר המלאכים (צילום: The Oberton Group)



האמת שקשה להאשים אותם, במיוחד בקיץ הלוהט, כשמסתכלים על מים ירוקים ומעופשים בעומק של כף רגל שעומדים כמו פס רטוב על תחתית מבטון, אבל למעשה יש די הרבה מים בנחל הזה, או לפחות במקורותיו, אבל כיום עומקו אינו עולה על ארבעה רגל למעט פחות משבוע בשנה, ומה שפעם כונה נחל משמש כיום "בעיקר למטרה היחידה של סיוע במניעת הצפות". כך על פי ריברLA, ארגון ללא כוונת רווח המוביל את המאמץ לדמיין את הנחל כיותר ממבנה לניהול סיכוני הצפה.

רוב קרקעית הנהר נסללה בבטון במהלך המחצית הראשונה של המאה הקודמת. הדבר נעשה כדי שהמים יזרמו לאוקיאנוס במהירות במקום להצטבר ולעלות על גדותיהם כפי שקורה בערוץ מים טבעי. אבל פרנסי העיר חושבים שאפשר להפיק קצת יותר מן המשאב הטבעי הזה, והם מבקשים מן התושבים לתמוך בתוכניות לעשות ממנו משהו שאפשר יהיה להתגאות בו. לאחרונה נערכה פגישה בנושא בקאנוגה פארק, סמוך למקורות הנחל, שנועדה לציין את תחילתו של מאמץ בן שנתיים שיוקדש לאיסוף דעות ורעיונות ושיתוף הקהילה בעיצוב מה שייכנס לעדכון של תוכנית האב לנחל לוס אנג'לס - תוכנית מתאר למיזמים שונים שניתן יהיה לבצע בנחל ובסביבתו.


תוואי הנחל. התוכנית השאפתנית יכולה לשנות לחלוטין את פני העיר



הפעם האחרונה שנערך דיון ציבורי שכזה היתה לפני למעלה משני עשורים, לפני שנוסחה תוכנית האב הקיימת בשנת 1996. בזכות תוכנית זו קיימים שבילי האופניים וההליכה לאורך הנחל בעמק סן פרננדו. כעת מקווים פעילים כי ניתן יהיה להפוך את גדות הנחל - 51 מייל אורכם, מתוכם 32 מייל בתחומי העיר לוס אנג'לס והיתר ב-19 רשויות מקומיות שונות - לפארק אחד מתמשך ומגוון, כפי שנעשה במנהטן עם פארק ההיי-ליין, שנוצר לאורכה של מסילת רכבת עילית נטושה.

את המאמץ להפוך את נחל לוס אנג'לס ממשהו שנמצא רק דרגה מעל תעלת ביוב לפנינה של הנאה וגאווה מובילה מחלקת עבודות הציבור של העירייה, שהעניקה את הביצוע לחברת ההנדסה ג'יאוסינטק. את עיצוב הנוף יבצע משרדו של האדריכל בעל השם העולמי פרנק גרי. ארגון ריברLA, שהוא שהביא את גרי לפרויקט, ממונה על הקשר וההסברה לקהילה עם התפתחות התוכנית.


משעמם בעין - בטוח לא יהיה. פרנק גרי על רקע אולם הקונצרטים ע"ש וולט דיסני בלוס אנג'לס



אולם לא הכל ורוד. את הצעדים הראשונים בכיוון החזון היפה הזה כבר עשו במהלך 22 השנים האחרונות, ותגובת התושבים היתה בסופו של דבר פחות נלהבת מן המצופה. אחת הסיבות העיקריות היא שהפארקים החדשים משכו אליהם מחנות של דרי רחוב, המרתיעים (ולמרבה הצער, לא לגמרי בלי יסוד) את התושבים שמזלם שפר עליהם יותר.

ויש גם מי שחושבים שזה יפה שאדריכל כוכב כמו גרי נרתם למשימה, ושהחלום על נחל חי עם גדות ירוקות ומעוצבות הוא מקסים, אבל עם כל הכבוד, יש לעיר צרכים דוחקים יותר. "אולי לדמיין מחדש את מערכת החינוך, לשלם יותר למורים, ולטפל ברחובות ובמסכנים שגרים בהם?" אומרים תושבים. אפשר רק לאחל שלעיר המלאכים יימצאו המשאבים לעשות גם את זה - וגם את כל אלה. 

YOU MIGHT ALSO LIKE