ואם תפגשו דוב? אם הטיול הבא שלכם כולל בילוי בטבע כדאי שתדעו כמה דברים

בין במהלך חופשת בטן-גב על החוף או בשיאו של טיול מחנאות, מפגשים בעלי חיים עם פוטנציאל לסיכון יכולים להתרחש בכל חופשה. בהמשך לכך יש מספר המלצות שיכולות לסייע לשרוד את המפגשים האלה. הנה כמה מהן.

אם פגשתם בדוב, נסו להיראות גדולים ככל שניתן

אחת העצות העיקריות היא להישאר רגועים. לדברי המומחים, הסוד לשרוד מפגש בעל חיים מסוכן, כמו עם כריש, דוב או נחש, היא לא להיכנס לפאניקה. זה אמנם אחד מהמקרים בהם קל יותר לומר מאשר לעשות, אך חשוב לנסות לשמור על קור רוח. הדבר הטוב ביותר לעשות במהלך מפגש כזה הוא להסתלק באיטיות מהמקום, אם זה אפשרי. אם רואים כריש לבן במים, יש לצאת מהמים בלי להתיז ולנוע יותר מדי. אם פוגשים בנחש מתפתל, כדאי לתת לו כמה שיותר מרחב ואם מדובר בבעל חיים נושך, מומלץ להישאר בשקט ולהסתלק מהמקום באיטיות.

עצה נוספת היא להיראות גדולים ככל שניתן. במפגש פנים אל פנים עם דוב, נמר הרים או זאב ערבות, כדאי לעשות כל שניתן על מנת להיראות גדולים ומרשימים. אפשר לעמוד במקום גבוה, להצטופף יחד, לפתוח את המעילים ולהרים את התרמיל מעל. אם מדובר בנמר הרים, למשל, חשוב להביט לו בעיניים על מנת להבהיר לו מי הבוס. אפשר להתחיל לצעוק ולצרוח, לזרוק חפצים או כל דבר שיכול להפחיד אותו. חשוב לא לשכב ולהעמיד פני מת, מה שעובד עם דובים או טורפים אחרים. במקרה של נמר הרים, אם החיה רעבה היא תראה במי שמדמה עצמו למת כארוחת ערב.

המלצה נוספת היא, לא לרוץ. בריחה בריצה מפני רוב בעלי החיים, כולל זאב ערבות, כלבים ודובים, תהיה חסרת תועלת. הם מהירים מבני אדם. כמו כן, סביר להניח שהאדם יתעייף מהר יותר מאשר החיה הרעבה. בנוסף, ריצה יכולה לעודד את החיות האלה לפתוח במרדף.

תנינים יכולים להיות הטורפים היחידים מהם ניתן לברוח, משום שהם נוטים לרדוף אחר טרף על הקעקע לעתים רחוקות בלבד. אם כי הם רק לעתים רחוקות לרדוף טרף על הקרקע. אם פוגשים בטורף מומלץ להימנע ממפגש מבטים. המטרה היא להיראות מאיים ולפנות הצידה.

אל תעמידו פני מת כשהוא בסביבה, נמר הרים

ההמלצה הבאה אמורה להיות ברורה מאליה: לא לצלם סלפי כשפוגשים בחיית פרא. מוקדם יותר השנה, תייר בהודו מצא את מותו כשניסה לצלם סלפי עם דוב פצוע. בשנים האחרונות, נרשמו מספר מקרים של תיירים בפארק הלאומי, ילוסטון, שהתקרבו לביזונים יתר על המידה ונפצעו.

ההמלצה האחרונה היא למעשה בקשה, לא להאכיל את הדובים; או שחפי הים או הזאבים או כל בעל חיים אחר, פרט לחיות המחמד. ככל שבני אדם מאכילים יותר בעלי חיים, הם ישובו שוב ושוב, תקווה לקבל עוד אוכל. שחפים, למשל, נועזים מספיק על מנת לחטוף את הכריך או משולש הפיצה מתוך היד.

בנוסף, ככל שאנשים יאכילו חיות בר, הן תתרגלנה לסביבה האנושית וידבקו בה, במקום לחפש מזון בסביבתם הטבעית. התוצאה מובילה אנשים להתייחס אליהם כאל מזיקים, להרעיל אותם, להניח מלכודות ולהרוג אותן. באופן כללי, מוטב אם חיות בר ישמרו על פחד בריא ומרחק ממקומות בהן ישנה אוכלוסייה צפופה של בני אדם.