עשיריה עם האף באדמה: איך נתקעו רכבי קאדילק עם האף עמוק בחולות ומדוע כדאי לכם לראות אותם

בשנת 1974, לקחה על עצמה קבוצה של אמנים, בשם Ant Farm, משימה פשוטה אך בעל עצמה רבה: הם החלו לקבור עשרה רכבי קאדילק בחולות של אמרילו, ליד כביש מספר 66 הישן, כשקדמת הרכבים נמצאת מתחת לפני הקרקע והחלק האחורי פונה אל השמים של טקסס.

יצירת אמנות שקיבלה חיים משל עצמה

שנים לאחר מכן, מראה סרטון וידאו כיצד יצירת האמנות הזו עדיין פופולרית ואהובה. היא הוזזה ממקומה פעם אחת, על מנת לשמור מרחק מהעיר המתרחבת. מדי פעם בפעם מרוססות המכוניות בשכבות צבע חדשות. אך מי שמחדש את צבען הם דווקא המבקרים ולא האמנים שיצרו את המיצב המדובר. מייסדי קבוצת האמנים החליטו שאין להם בעיה עם הצבעים המשתנים של המכוניות.

מתישהו בתחילת שנות ה-80, אמרו האמנים, כי מישהו ריסס מעט צבע על אחת המכוניות ואז התופעה התחילה לצבור תאוצה. בתוך שלוש שנים המיצב הפך להיות מה שהוא כיום והאמנים מסכימים, כי "היצירה קיבלה חיים משל עצמה".

הסיפור מסתבך עוד יותר, כשנחשפים לביוגרפיה של פטרון היצירה, חשמלאי מאמרילו בשם סטנלי מארש השלישי. מארש נחשב לדמות נערצת באזור, משום שתמך באמנות. למרות זאת, המוניטין שלו נהרס בשנים שלפני מותו (2014), כשהוא הואשם בהתעללות מינית בנערים.

קבוצת האמנים הוקמה בסן פרנסיסקו, על ידי צ'יפ לורד ודאג מייקלס. היצירות של הקבוצה נאספו על ידי מוסדות אמנות שונים, בהם גם מוזיאון סן פרנסיסקו לאמנות מודרנית. בין מכוניות הקאדילק הקבורות ישנם דגמים שונים שיוצרו בין שנות ה-40 המאוחרות לשנות ה-60 המוקדמות של המאה הקודמת.

מומלץ לבקר ולתרום לאמנות צבע ויצירתיות

ברוס ספרינגסטין השתמש בשם "Cadilac Ranch" לשיר שהקליט בשנת 1980. למעשה, המכוניות נמצאות במצבן הנוכחי זמן רב יותר מאשר היו על הכבישים.

בכל מקרה, כדאי לבקר גם בגלל שזה בחינם וגם בגלל שהביקור הוא רק תירוץ על מנת לצאת לטיול באזור המערבי של העיר. מי שרוצים, יכולים להגיע עם קצת צבע ולהוסיף למיצב יצירתיות פרטית. מומלץ לא לעמוד בכוון הרוח כשעושים את זה.