דואר ארה"ב ממשיך לדמם כסף. חטיבת החבילות דווקא מרוויחה

רשות הדואר של ארה"ב, שנוסדה בצורתה העוברית ב-1775, שנה לפני הכרזת העצמאות, ממשיכה לדמם דולרים ולקרטע לקראת עתיד לא ברור. אולם בניגוד להתעקשותו של הנשיא דונלד טראמפ, זה ממש לא בגלל שענקית הקמעונאות אמזון "מרמה" או "מנצלת" את רשות הדואר לצורך משלוח חבילותיה ללקוחות. אפשר לומר אפילו להיפך - חטיבת החבילות היא אחת היחידות של רשות הדואר שמרוויחה כסף במקום להפסיד.

"הסכם מועיל הדדית" (אילוסטרציה)

רשות הדואר של ארה"ב היא רשות ממשלתית, אך היא פועלת באופן עצמאי ואינה ממומנת על ידי משלם המסים. גלגולה הראשון של הרשות הוא בקונגרס הקונטיננטלי של 1775, זו ששנה לאחר מכן הכריזה ש"אנו רואים את האמיתות הללו כמוכחות מאליהן: שכל בני האדם נוצרו שווים, וכי הם ניחנו על ידי בוראם במספר זכויות שאין להפרן, וביניהן הזכות לחיים, לחופש ולמרדף אחר האושר" ובשל כך הכריזה על עצמות ארה"ב. בנג'מין פרנקלין מונה אז ל"ראש הדואר הכללי" (Postmaster General). דואר ארה"ב נוסד רשמית ב-1792, וב-1971 הפך לרשות עצמאית ונותק מבחינת מקורות מימון מן האוצר.

לדברי בכירי הרשות, ההפסדים המתמשכים - 65 מיליארד דולר ב-11 השנים האחרונות - נובעים הן מן הירידה בכמות המכתבים הנשלחים (ירידה של 181 מיליון בדואר שיווקי), והן מעלויות גוברות של תשלומי פנסיה לעובדים פורשים. חטיבת החבילות, כאמור, רושמת צמיחה חזקה ועקבית, ומכירותיה עלו ברבעון האחרון ב-445 מיליון דולר. ללמרות זאת, ממשיך טראמפ להצהיר כי צרותיה הכספיות של רשות הדואר הן באשמת אמזון. כך למשל צייץ בחודש שעבר:

"אני צודק בנוגע לזה שאמזון עולה לדואר ארה"ב כמויות כסף מסיביות בגלל שהיא משמשת כנער השליחויות שלה. אמזון צריכה לשלם את העלויות האלה ולא להעביר אותן למשלם המסים האמריקאים. מיליארדים רבים. לראשי הדואר אין מושג (או שאולי יש להם?)!"

מרמז שראשי הדואר מושחתים?

לאמזון יש הסכם עם רשות הדואר, שפרטיו לא גלויים לציבור, במסגרתו היא מביא חבילות למשרד הדואר הקרוב ביותר למען הלקוחות, ומשאירה לדואר את שלב ההפצה הסופי. על פי החוק, עסקאות כאלה מחויבות על פי חוק לפחות לכסות את הוצאותיה של רשות הדואר, וכי הרגולטורים עברו על החוזה עם אמזון ואישרו אותו. בנוסף יש לאמזון חוזה עם הדואר לאספקת חבילות לבתים בימי ראשון בשווקים הגדולים ביותר. גם פרטי הסכם זה חסויים, אולם בדואר טוענים שהוא "מועיל הדדית".

השארת פרטיו של חוזה מעין זה חסויים אינו דבר יוצא דופן. לעסקים רבים המשלחים כמויות גדולות של חבילות יש כאלה. התעריף שהחברות הללו משלמות מבוסס על היקף המשלוחים, ועל המאמץ הנדרש מצד הדואר כדי לבצע את המשלוחים.