המלצת מופע: WOW – הצלחה ישראלית מהמלונות באילת עד לבימות לאס וגאס
למכור הופעה בלאס וגאס זה כמו למכור קרח לאסקימוסים, במיוחד אם אתה מביא את ההופעה מישראל לבירת ה"שואו" העולמית, אבל זה בדיוק מה שהפנטומימאי והבימאי חנוך רוזן עשה עם מופע שהוא מגדיר כאינטימי בקרבת הקהל, המשלב אקרובטיקה, ריקודים והומור

מאת: איילה אור-אל

אם יצא לכם לבקר בלאס וגאס לאחרונה, אז לבטח שמתם לב לפרסומות למופע WOW במלון ריו. מדובר כאן במופע מים, אקרובטיקה ופנטסיה אותו הספיקו לראות למעלה מ-2.5 מיליון איש. למעלה מ-30 אמנים רוקדים, עושים סלטות באוויר על רקע (ובתוך) מפלי מים, הולוגרמות ותאורה תיאטרונית מרהיבה ומוסיקה נהדרת. הופעה שסוחטת ממך קריאות: "וואו" ללא הפסקה ומכאן שמו של המופע. מה שקרוב לוודאי לא ידעתם – אלא אם כן יצא לכם לבקר באילת – הוא שהמופע הזה מגיע מישראל ומי שהביא אותו ללאס וגאס הוא לא אחר מאשר הפנטומימאי חנוך רוזן.  

המופע רץ כבר 15 שנים באילת וזוכה להצלחה מסחררת 

 



מסתבר שהמופע הזה רץ כבר 15 שנים באילת בהצלחה מסחררת ובישראל הקטנטונת כבר הספיקו לראות אותו שני מיליון איש! בישראל הוא עולה מידי פעם במטרה למשוך את הקהל שוב ושוב לתיאטרון בן 600 המקומות של שרשרת מלונות ישרוטל המפיקה את  האירוע. המופע ה-12 בסדרה הוא WOW SPLASH שהמקבילה שלו רצה בלאס וגאס מזה חצי שנה בהצלחה רבה

חנוך רוזן, 58, בימאי המופע התחיל את הקריירה שלו כפנטומימאי כשהיה בן 17 בתיאטרון פרגוד הירושלמי. הוא זכור לוותיקים מהתושבים הישראלים בארה"ב כבחור עם הפנים הצבועות לבן והגוף הנערי, מבצע קטעי פנטומימה משעשעים בדממה. בהמשך, הוא שילב פנטומימה קלאסית עם עכשווית תוך שימוש במוזיקה ואפקטים. בזכות הופעותיו הרבות בטלוויזיה הישראלית, הוא הפך להיות מוכר בכל בית בישראל ושמו הפך למילה נרדפת לפנטומימאי בישראל. הוא הופיע עם תוכניותיו, לא רק בארץ אלא בעולם כולו וזכה לביקורות מהללות בכל מדינה בה הופיעה. עיתונאים רבים כינו אותו: "נסיך הפנטומימה" ו"היורש של מרסל מרסו", הפנטומימאי הצרפתי המפורסם. רוזן הופיע בפסטיבלים רבים, ביניהם פסטיבל אדינבורו המפורסם, פסטיבל מילאנו, פסטיבל התיאטרון בקולומביה, פסטיבל הפנטומימה בלונדון ועוד. במשך חצי שנה הוא גם הופיע בניו יורק ב- Off Broadway. 

במהלך השנים, פיתח רוזן גם קריירה מצליחה נוספת כבמאי. הוא יצר וביים את סרט הילדים "סופר בוי" בכיכובו של תום אבני,ביים ב-2001 את המחזה "משרתן של שתי אדונות, שם זמני" בתיאטרון באר שבע, ביים את המחזמר "ספיד וגלגלי הקסם" ואת "טרזן וג'יין" בכיכובם של יעל בר זוהר ויהודה לוי, ביים את המופע של ריטה ואת תוכנית הטלוויזיה "הדבר הגדול הבא". 

בשנת 1997 הוא החל לביים את רוב מופעי הפסטיגל והופיע בחלקם כשחקן אורח ולפני 15 שנה הוא התחיל לביים את המופע WOW במלון הרויאל גרדן של רשת מלונות ישרוטל באילת. האולם בן 620 המקומות מעלה הופעות מדי יום ביומו.

אז איך בדיוק מופע שנולד וצמח בישראל נמכר ללאס וגאס? בירת ה"שואו" העולמית בה לא חסרים מופעים אקסטרוונגטים דוגמת "סירק דו סוליי"? זה בדיוק מה שביקשתי לדעת כשהרמתי טלפון לרוזן בישראל.


הי חנוך, איך בדיוק נוצר הקשר עם מלון הריו בלאס וגאס, מה קסם להם בו?

"יש לי הרבה קשרים בחו"ל בזכות כל מיני הופעות כשעשיתי בתור פנטומימאי כולל קשרים עם מפיקים אמריקאים וחלקם בקשר עם לאס וגאס והם ראו את המופע של "וואו" באילת. אני מביים את הפסטיגל כבר 20 שנה וביימתי גם את המופע גדול של ריטה והרבה מופעים גדולים אחרים ומחזות זמר. הייתי בקשר עם מנהל הבידור של מלון סיזרס, דניאל קוסטה והצגתי בפניו הופעות שרציתי לעשות והוא הראה לי בשלב מסויים תיאטרון עם 600 מקומות ואמר שהוא יוכל לספק לי אותו עבור האירוע. שאלתי אותו איזה סגנון הופעה רשם במקום הצלחה בעבר והוא ענה ש"מייקל ג'קסון לייב" הצליח שם מאוד. שאלתי אותו אם זה היה עוד לפני המופע של "סירק דו סוליי" והוא ענה שלא, במקביל. אז אמרתי לו: יופי, אז יש לי מופע מים בשבילך. בכלל לא חשבתי שזה יעניין אותו בתחילה כי יש בעיר מספר מופעים של הסירק דו סוליי שרצים במקביל והם באמת מדהימים. הראתי לו קליפים של המופע באילת והוא אמר לי: וואו, זה בדיוק מה שאני רוצה. ה"סירק דו סוליי" הוא באמת מופע גדול, מדהים וענק אבל אצלנו, זה גם אקרובטיקה וריקודים והומור, המון דברים ביחד כאשר זה הרבה יותר אינטימי. זה אולם קטן והכל קרוב יותר לקהל, ממש מרגישים את החום של האמנים. הם מכניסים אותך לתוך המופע שזה כמו משפחה ויש הרבה יותר קירבה וב"סירק" שזה עוצר נשימה זה בכוונה, יותר מרוחק מהקהל".


די מדהים שהצלחת להביא את המופע לעיר המשופעת בהופעות. הישג לא קטן

"נכון. זאת קצת חוצפה להביא מופע "וגאסי" ללאס וגאס. זה כמו למכור קרח לאסקימוסים".


יש למופע איזה קו או סיפור המנחה אותו?

"כן, יש סיפור קו עלילתי אבל זה לא מחזמר ממש. בגדול זה סיפור על דמות של דייג אלברטו שאשתו שולחת אותו לאגם לדוג דגים. זה קצת מבוסס על סיפור הדייג ודג הזהב. האישה רוצה עוד ועוד ולא מסתפקת בכל מה שהוא מביא לה. הוא מסכן כזה מעין מיסטר בין כזה. אז הוא הולך לאגם  ונופלת עליו תרדמה וכשהוא מתעורר, הוא  מגלה שמן האגם עולה יפיפיה מדהימה  על החכה שהוא זרק ופתאם כל האגם מתמלא ביצורים קסומים. אקט הפתיחה הינו מאוד חזק. ואז היא לוקחת אותו למעין סיבוב לכל העולמות הפנטסטים הקשורים למים. מספינת פירטים עם שודדים שם הוא נאבק עם השודד הראשי ועד תעלות ונציה ואז נכנס מתחת למים כשהוא הוא פוגש את "סילביה סילביה", אישה היורה בחץ וקשת ומשם הוא מגיע לרחובות ניו יורק, שם אנו רואים את ריקוד "שיר אשיר בגשם".......ויש מפל מים עם מלא מטריות, הכל הופך למסע מטורף בעולם המים שכל הזמן משולבים בו משחק וריקוד באופן קומי, כשבסופו של דבר הוא חוזר לעצמו לחלום שהוא נכנס אליו על שפת האגם, במהלכו הוא שומע את אשתו צורחת עליו שהוא לא יוצלח ואיפה הדגים שהיה צריך לדוג והיא עוזבת אותו. בשלב הזה, פתאום ה"נעבך" הזה שהוא ממש מכוער, הופך להיות לבחור יפה תואר  כי השחקן המגלם אותו באמת, בחור איטלקי יפה, חתיך כזה. הוא הולך ברחוב ופתאום עוברת לידו יפיפיה מדהימה שמזכירה לו את הנימפה שיצאה מהמים והם מתחברים ביחד והיא לוקחת אותו איתה".


"אצל האמריקאים יש מומחה לכל דבר. הם מאוד מסודרים. אצלנו עובדים כמו בסיירת, כולם עושים הכל", חנוך רוזן

קראתי שגם אתה בעצמך השתתפת פעם ב"וואו". אתה עדיין משתתף בשואו?

"לא. רק במופע הראשון של וואו השתתפתי עם קטעי פנטומימה אבל מאז אני לא משתתף".


מה ההבדל בין המופע בארץ לבין המופע בארה"ב?

"בגדול זה אותו מופע, קצת שינינו ושיפרנו. מבחינה טכנית כל המפגן של מסכי הווידיאו וההולוגרמות הוא מהמתקדמים בלאס וגאס. בנינו את הבמה על פי האולם שהינו עגול כזה. לפני עשר שנים, הופיע שם פרינס, זה היה אולם הבית שלו ושל המופע "רוק אוף אייג'ס". ניסינו להשתמש בצורה של האולם כך שהקהל יוכל לשבת ממש קרוב לאמנים. הצבנו הרבה מסכי לדים וזה נראה כמו פנורמה כזאת, אתה נכנס לאולם שהוא פנטסיה. 180 מעלות של מסכים לדים שסובבים סביבך ואתה מרגיש בתוך עולם המים הקסום הזה, זו הסיבה שהמופע קיבל תגובות מטורפות".


כמה זמן שהית בלאס וגאס על מנת לערוך הכנות ולהעלות את המופע?

"כחודשיים".


יש הבדל בצורה שהאמריקאים עובדים על ההופעה לדרך שבארץ עובדים עליה?

"אצל האמריקאים יש מומחה לכל דבר. הם מאוד מסודרים. אצלנו עובדים כמו בסיירת, כולם עושים הכל. אני גם אחראי לתאורה וגם לכוריאוגרף ושם לכל דבר יש כפתור, הכל יותר מסודר והולך לפי דקות, שעות והפסקות בזמנים מסודרים. זה כמו ההבדל בין סיירת לגדוד שריון. היינו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה על מנת להצליח ולהגיע להישגים בזמן קצר. כשעבדנו על החזרות הם לא האמינו שנצליח לעשות את זה וכשראו שהצלחנו, הם הורידו בפנינו את הכובע. הם מדהימים האמריקאים ולמדנו מהם המון".


מתי עלה המופע לראשונה בלאס וגאס וכמה הופעות עלו מאז?

"ב-3 באוקטובר של השנה שעברה, אז עכשיו אנחנו חוגגים כבר חצי שנה והיו לנו 250 הופעות עד כה שזה הרבה מאוד. יש המון הופעות בלאס וגאס ורק אחת מתוך ארבע-חמש הצגות מצליחה. הרבה מאוד יורדות ומתחלפות. בלאס וגאס אתה צריך לעבור את חצי השנה הראשונה. עכשיו אנחנו מתחילים לתפוס. אנשים קוראים את הביקורות ב"יאלפ", "טריפ אדבייזר" וכו',  ולפי זה הם מחליטים. 


קראתי שבארץ מופע WOW כל הזמן משתנה, גם בלאס וגאס?

"בארץ אכן אנו משנים את המופע כי אנו פונים לקהל קטן יותר, אבל ללאס וגאס מגיעים כל שנה 42 מיליוני מבקרים ולכן אין צורך לשנות אותו. אולי נחליף את חלק מהמופיעים כי הם יתבגרו או ירצו לעזוב".


איך היה לראות את המופע שלך עולה בלאס וגאס?

"תשמעי, זה היה די מדהים. אני מרגיש שעשינו כאן די היסטוריה בעניין הזה. הבאנו מופע מישראל לארה"ב ללאס וגאס. יש משהו בו שהצלחנו לבנות שמשלב בתוכו סוג של אווירה שאין פה ברוב המופעים. זהו שילוב שהוא גם שואו גדול אבל גם יש בו חום מסויים. יש מופעים מצחיקים וכיפים אבל אין הרבה שאתה מרגיש בהם קרוב לאמנים ולמופע עצמו. כאן אתה מרגיש חלק מה"מחזה".


בשביל להבין עד כמה מדהים שההופעה הזאת, תוצרת כחול-לבן, הצליחה, מספיק להיכנס אונליין לאתרי ההופעות העולות בלאס וגאס מדי יום ולהבין את גודל העניין. כל מלון-קזינו בלאס וגאס מעלה מופעים, חלקם רצים שם שנים בהצלחה רבה, כמו למשל המופע של סלין דיון והקסמים של דיוויד קופרפילד ואחרים. בשביל להתחרות בעשרות המופעים העולים שם מדי יום ביומו אתה צריך להביא באמת משהו מיוחד במינו והעובדה ש-WOW מחזיק מעמד יפה בתחרות העצומה מזה חצי שנה, מדברת בפני עצמה.


מופע שמתאים לכל המשפחה


חלק מהצלחתו ככל הנראה, למעט מהעובדה שאכן מדובר באירוע מרהיב, מרתק ומשעשע מאין כמוהו, היא העובדה שהוא פונה לכל המשפחה. אין גסויות, אין בחורות ערומות למרות שהוא עדיין סקסי והוא מה שנקרא: "ידידותי למשפחה". כל אחד יכול להינות בו, הילד בן הארבע והסבא בן ה-84. 


המופע עולה מדי יום, למעט יום שני, סכ"ה 10 הופעות בשבוע.


במשך שנים עבדת על הבמה, היום אתה עובד בצד השני כבמאי ומפיק, לא מתגעגע להופעות?          

"לא ממש. אני עדיין מופיע אבל לא הרבה. הופעתי הרבה מאוד בעבר, מעל 20 אלף הופעות וזה די מעייף ושוחק. עם הזמן אני מגדיל יותר ויותר את החלק של הבימוי ההפקה ומאוד נהנה מזה".


יש עוד הופעות שאתה חושב להביא ללאס וגאס?

"אני בקשר עם מספר בתי קזינו על דברים אחרים בעקבות ההצלחה של המופע הזה. בינתיים זה בשלב הדיבורים אז נראה. כרגע אני מתמקד בפרויקט הנוכחי".





YOU MIGHT ALSO LIKE