העלויות של רכבת "הקליע" ( BULLET TRAIN) שבקליפורניה זינקו באופן חד בשבוע שעבר, כאשר רשות הרכבות של המדינה הכריזה שעלויות החיבור בין הערים לוס אנג'לס לסן פרנסיסקו יהיו מוערכות בסכום של 77.3 מילארד דולר והן אף עשויות להאמיר עוד לגובה של 98.1 מיליארד. מדובר כאמור בקפיצת מדרגה של 13 מיליארד דולר יותר מההערכות שעליהן התבססו לפני כשנתיים.
עוד נמסר מרשות הרכבות כי המועד המוקדם ביותר בו הרכבת תהיה פעילה באופן חלקי בין סן פרנסיסקו לבייקרספילד יהיה בזמן כלשהו בשנת 2029 – כ-4 שנים מאוחר יותר ביחס לצפי המקורי של התוכנית. מערכת רכבות הקליע צפויה לפעול במלואה לא לפני שנת 2033. הפרטים שנחשפו לגבי התוכנית מתוארים במזכר בן 114 עמודים המכיל את עיקרי התוכנית העיסקית של המיזם שפורסם ביום שישי האחרון בידי רשות הרכבות וזאת בטרם השימוע הציבורי והפנייה הרישמית לרשות המחוקקת בעניין בעוד כ-60 ימים.
ההערכות החדשות ייכפו על הנהגת קליפורניה להכפיל את המחויבויות הפליטיות והפיננסיות שלה, אם ברצונה לראות את הפרוייקט מגיע לקו הסיום וזאת כנגד ביקורות על עלויות שיצאו מכלל פרופורציה, עיכובים משמעותיים בלוחות הזמנים, מאבקים משפטיים, התנגשויות פנים קהילתיות בהן בתים, עסקים וחוות שיאלצו לוותר על חלקים מאדמותיהם בתמורה ליציאתה של הרכבת לדרך.
התוכנית העיסקית הקודמת של רשות הרכבות בקליפורניה סברה כי בידי הרשות יש די והותר כספים כדי לבנות מערכת המסוגלת להניע נוסעים ממקום למקום וליצור הכנסות שבאופן פוטנציאלי תמשכנה משקיעים פרטיים לסייע פיננסית בהשלמת כלל המערכת. התוכנית המעודכנת מראה בבירור כי עלויות גבוהות יותר משמעותית ומקורות מימון שנכון לעכשיו אינם ודאיים ומותירים את הפרוייקט בחוסר יכולת להגיע ליעדים הקריטיים בעבורו.
הרשות, נאבקה עם פער קיים של 40 מיליארד דולר שהיו דרושים להשלמת מערכת רכבות הקליע במלואה. פער זה כאמור, שהיה גדול ממילא צפוי לגדול עוד יותר תחת הערכות העלות המחודשות. ברשות הרכבות, עדיין סומכים על הרשות המחוקקת שתוכל לשפר את ביצועי המכירה הפומבית של מערכת גזי החממה כך שהיא תוכל ללוות כספים כנגד המיסים שהיא עתידה לגבות עד לשנת 2050, אבל, גם יחד עם רווחים עתידיים אלו, הפרוייקט נכון לעכשיו מתמודד עם מחסור במקורות מימון שרק שותפויות עם רשויות פדרליות ומשקיעים פרטיים יכולות להתמודד עימם, כך מסר ראש רשות הרכבות בראיין קלי.
התוכנית העיסקית החדשה מבוססת על קשת רחבה של חוסר ודאות, אמר קלי. דוגמה לכך, היא עלות קטע המורכב ממנהרות באורך של כ-36 מייל שאמור לעבור דרך אזור הררי בדרום קליפורניה, שעשוי להיות מוערך בעלות שנעה בין 26 ל 45 מליארדי דולרים, לפי הדיווח. "אלו ההערכות הטובות ביותר שיש לנו נכון לעכשיו," הוא מסביר.
רשות הרכבות יכלה להפחית את העלויות והסיכונים, מוסיף קלי, אם הייתה ודאות גדולה יותר בנוגע למימון העתידי. בתרחיש הטוב ביותר, התוכנית העיסקית צופה את העלויות הנמוכות ביותר בסכום של - 63.2 מליארדי דולרים. עוד מסביר קלי, שבניית "מגה פרוייקט" בסדר גודל כזה לא יכולה להתאפשר תחת הגישה של "שלם כפי יכולתך".
התגובה הראשונית לתוכנית העיסקית הזו לא הייתה נלהבת במיוחד, זאת אפילו מצד גורמים מהמפלגה הדמוקרטית שגיבו ארוכות את התוכנית מתוך החשיבה שרכבת ה"קליע" עשוייה ליצור מהפכה תחבורתית במדינה בעוד שהיא תפחית משמעותית את כמות הפליטה המזהמת. "במבט ראשון, פרוייקט הרכבת המהירה עדיין חורג משמעותית מתקציבו ומקור המימון הנוסף הדרוש לו טרם אותר," כך אמר ג'ים פריז'ר, יושב ראש הרכב וועדת התחבורה הנבחר, שיערוך שימוע כללי בנוגע לתוכנית ב- 2 באפריל. "אין בידנו עדיין כל דרך ממשית לשלם את עלויות הפרוייקט".
אנשי המפלגה הרפובליקנית כצפוי, היו נוקשים יותר בתגובתם. "תחילה היה מדובר במחילת חולדות, לאחר מכן זה התרחב לבולען ובקרוב החור הזה ששואב יותר ויותר מכספי משלם המיסים יהפוך ללא פחות מאבדון שבו סכומי עתק יאבדו לנצח. אני מדבר על התרמית הבלתי נגמרת שקוראים לה 'הרכבת המהירה'," אמר הסנאטור אנדי וידק.
דובר מטעם המושל ג'רי בראון, שמאז שנות ה-80 מדבר בשבחן של רכבות מהירות, אמר כי החשיפה אודות הבעיה התקציבית כלל אינה משנה את תמיכתו האיתנה בפרוייקט מהסוג הזה: "איני יכול לקבור את הפרויייקט הזה. אני תומך נלהב של רכבות ותומך נלהב יותר של רכבות מהירות."
הצפי להשלמת כלל המערכת שתפעל בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס עד לשנת 2033 מניח כי בדרך כלשהי, הפרוייקט ימומן במלואו. גם בתרחיש יוצא דופן שכזה, הפרוייקט מוגדר כשאפתני מאוד גם באתגר ההנדסי הטמון בו הכולל בנייה לאורך האזור ההררי של סן גבריאל ו ה"טהצ'אפי" וכמו כן בנייה לעומק של מייל שלם אל מתחת לפני העיר סן פרנסיסיקו והכל במהלך תקופה של 4 שנים לאחר התחלה ראשונית של הפעלת המערכת.
הגורם המיידי והמשמעותי ביותר לזינוק בעלויות הפרוייקט הוא בנייה באזור הסנטראל ואלי, שם רשות הרכבות בונה כעת מסילה באורך של 119 מייל בקטע שבין ואסקו ומאדרה. הרשות חשפה בחודש ינואר כי עלות העבודות תזנק ל 10.6 מיליארדי דולר ביחס לסכום הראשוני שהוערך ב-6 מיליארד. רוי היל, אחד מהיועצים הבכירים המייעצים לדרג המדינה בקליפורניה, אמר למועצת המנהלים של רשות הרכבות כי "הגרוע ביותר מכל כבר התרחש."
התוכנית כוללת בתוכה את ההתגברות בעלות הפרוייקט, אולם יש ברשות הפרוייקט חשבונות תלויים במקרה של תרחישים כמו אינפלציה עתידית, תקלות וכו', כך אמר קלי. לדבריו, אחת העדיפויות הראשונות כעת, היא למלא את מחויבויות המדינה בעבור המענק שהגיע מצידו של הממשל בתקופת אובמה בסך 3.5 מיליארדי דולר, והן כאמור כוללות את השלמת הקטע באורך 119 המיילים, תוך קבלת כלל האישורים וההיתרים הסביבתיים וזאת עד שנת 2022. באופן תאורטי, יש ביכולתו של הממשל הפדראלי לבקש את כספו חזרה אם יעדים אלו לא יושגו, כך מוסרים גורמים המקורבים לפרוייקט.
בנוסף, נראה שהתוכנית העיסקית מניחה כי שהתגברות העלויות בנוגעות להשלמת הקטע באזור סנטראל ואלי לא יכולות לנבא את אשר יקרה ביחס לשאר המקטעים המרכיבים את התוכנית. לפי הצפי בתוכנית העלויות צפויות להיות בגובה של כ-29.5 מיליארד דולר, וזאת על מנת לבנות מקטע ראשוני שניתן להפעילו מהתחנה בסן פרנסיסקו לבייקרספילד.
זוהי מערכת התחלתית ארוכה יותר ביחס לתוכנית הקודמת שצפתה עלויות של 21 מיליארד דולרים. מלבד העלייה של כ-8.5 מיליארד דולר, ברשות התוכנית, תקציב של רק 4.6 מיליארד דולרים עבור עלויות צפויות אחרות שעשויות לחול בה במהלך הדרך, למרות העיכוב בן 4 השנים, כאשר גם עלויות הנובעות משחיקה בערך המטבע, נלקחות בחשבון.
בתוכנית העיסקית שפורסמה בשנת 2014, רשות הרכבות צפתה באופטימיות יוצאת דופן כי ביכולתה יהיה להתחיל ולהסיע נוסעים בתוך 7 שנים בלבד. אולם, שלטי האזהרה בדבר עלויות גוברות ובלתי ניתנות לשליטה החלו להערם כבר אז.
הפרוייקט פרסם את חוזה עבודות הבניה הראשון שלו בשנת 2013, כשברשותו לא היו כמעט שום נכסים והוא נתקל בקשיים רבים לרכוש כאלו נוספים. תביעות שהוגשו ביידי מחוזות שונים, סוכנויות מים, לשכות רישמיות מטעם אזורי חוות וערים לא גרמו לעצירתו של הפרוייקט אבל הן בהחלט גרמו לעיכובים שגרמו להתגברות קיצונית בעלויות הפרוייקט. רשות הרכבות הגיע למסקנה כי איש אינו יודע או יכול לבדוק בוודאות מה מצוי במעמקי האדמה באזור פרסנו, מה שהקפיץ את העלויות בהזזת קווי הביוב והמים, קווי תקשורת ותשתיות חשמל שונות במליוני דולרים.
החשיפה בדבר העלויות שהתגברו מגיעה כעשור לאחר שמצביעים אישרו איגרת חוב בסכום של 9 מליארדי דולרים כדי לבנות את מערכת "רכבת הקליע". הרעיון המקורי היה כי הממשלה הפדראלית תממן כשליש מעלות הפרוייקט שהיה מוערך אז בסכום של 33 מליארדי דולרים בעוד שמשקיעים פרטיים יממנו שליש נוסף.
אבל המציאות הראתה שהנחות האלו התבררו כשגויות מיסודן. בתכנית עיסקית מאוחרת יותר בה העלויות הגיעו לפתע ל-43 מיליארד, לאחר מכן לעלויות שבין 98 ל 117 , ואז ירדו שוב ל 66 ובהמשך ל- 64 מליארדיי דולרים בשנת 2016. ואז...מקורות המימון אזלו. הממשל הפדראלי הזרים לפרוייקט 3.5 מיליארד בלבד בעוד שהמפלגה הרפובליקנית נשבעה כי לא תזרים ולו עוד פני אחד. משקיעים בודדים הצהירו כי גם הם לא יזרימו כספי השקעות נוספים לפרוייקט אלא אם כן יקבלו התחיבות על כך שהם לא יפסידו את כספם.
התוכנית העיסקית בגרסתה האחרונה, הקדישה פרק שלם לתיאור שלל טעויות ומחדלי העבר כולל הצעות ליעול ולפתרונות במטרה שכלל הטעויות האלו לא תחזרנה על עצמן. למשל, רשות הרכבות מסרה כי היא לא תוציא יותר חוזים קבלניים עד לכאשר היא רכשה את כלל השטחים המיועדים לבנייה לפני כן. למרות האתגרים, תומכי הפרוייקט מצביעים על 1,700 משרות הבנייה שהפרוייקט יצר במציאות הפיננסית העגומה של אזור סנטראל ואלי ועל היתרונות הסביבתיים שהפרוייקט יביא לאזור כמו מערכת תחבורה חשמלית שביכולתה להניע מיליוני אנשים ממקום למקום.
"כעת, יש ברשותנו תוכנית חדשה ועם האדם הנכון בזמן הנכון בעבור המשרה הנכונה," כך אמר רובי האנטר, נשיא מועצת הבנייה המסחרית בקליפורניה על קלי. "הפרוייקט הזה הוא קריטי להתמודדות עם הגידול המשמעותי באוכלוסיית קליפורניה אל עבר קו 50 מליוני התושבים."
גורמים רישמיים ברכבת שהם נותרו מלאי תקווה שהפרוייקט ימשוך כספי משקיעים פרטיים. בבניית המקטע הפעיל הראשון, רשות הרכבות מתכננת ליצור מנהרה באורך 13 מייל אל מתחת לאזור מעבר פאצ'קו באזור "דיאבלו" המהווה את החתיכה האחרונה והיקרה ביותר, מתוך תקווה שעד אז שותפות ציבורית – פרטית תוכל לסייע במימון, כך מסרו גורמים רישמיים.
